אבני מילואים רו

מן הצדדין ואיזה זמן נדע עד מתי נטהר אותה בשלמא כשיש לה מכה או כאב א"כ כשתתרפא המכה תדע ששוב לא תתלה בה ותחמיר אז כשתמצא דם אבל בלא סיבה ידועה אין לדבר סוף ע"ש ועיין עוד שם סימן מ"ח. והעיקר נראה כמ"ש דאפילו שעה אחת אח"כ כשתמצא דם תלינן במקור דודאי לכל אשה יש לה גם בצדדין דם וכמ"ש ס"ס ספק מן הצדדין ספק מן המקור אלא דאפ"ה כל הדמים חזקתן מן המקור שהוא רוב ומצוי. ובש"ע סימן קפ"ז סעיף ז' כתב ז"ל אם כל זמן שהיא בודקת בכל החורין והסדקין אינה מוצאת כתמים כי אם במקום אחד בצדדין יש לתלות שממכ' שבאותו צד בא. וכ"ש אם מרגשת בשעת בדיקה כשלו כשנוגעת בצד אותו המקום כואב לה קצת כו' ע"ש. והיינו לומר כל זמן שהיא בודקת בכל החורין כו' אז הדם ההוא טהור אבל אם תמצא אח"כ דם באותו צד שוב אין אנו תולין כל הדם שהוא מן הצדדין אלא אמרינן חזקתו מן המקור כיון שלא בדקה עתה בכל החורין וסדקין ובתה"ד מטהר לעולם אפי' כשלא תבדוק אח"כ לכך הצריך שתהי' אשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה. והיטב אשר דבר הגאון מ' יצחק הלוי ז"ל שם בתשובת נ"ב סימן מ"ד דהא דש"ע סימן קפ"ז סעיף ז' מיירי אפי' בלא מכה לפי שבש"ע שם לא הזכיר שהי' לה מכה ע"ש. והגאון בעל נ"ב שם סימן מ"ו משיג עליו. ולדעתי הקלושה נראה דאותו דם שמצאה בשעה שבדקה בחורין וסדקין ולא נמצא רק בצד אחד לבדה טהור אפי' אין לה מכה ומזה מיירי שם בש"ע סימן קפ"ז סעיף ז'. ומ"ש בש"ע יש לתלות דממכה שבצדדין בא. היינו משום דכל דם הבא מצדדין ע"י מכה בא שנפסק שם גיד או עורק אחד וכמ"ש הרמב"ם גבי דם הנמצא בפרוזדור דהוי ספק מן העלי' כשישוסע עורק אחד בעלי' ע"ש ואפ"ה אמרינן חזקתו מן המקור. ובתה"ד שבא לטהר גם אח"כ הי' צריך שני תנאים שיהי' לה כאב ושיהי' בין וסת לוסת. וראיתי בשו"ת ח"צ סימן ע"ג שכתב ז"ל הרואה בפסקים וכתבים דשם מיירי שאינה מוצאת בשעת בדיקה שום דבר מאותן כתמים רק במקום א' מן הצד א"כ יש הוכחה שאינו מן החדר שהרי החדר הוא באמצע ומשויא לי' כבדיקת שפופרת דשריא אפי' בלי כאב בצדדין ולרוחא דמלתא צירף לזה הכאב שיש לה כשהיא בודקת במקו' ההוא שמשם הדם בא וכן ענין צירוף דעת המרדכי על דרך זה הוא עכ"ל והיינו כדברי הגאון מהר"י הלוי ז"ל. אלא דלענ"ד נראה דתה"ד שם רוצה לטהר האשה גם אח"כ בלא בדיקת חורין וסדקין ונמצא דוקא בצד א' הכואב לה לכך צריך צירוף דעת המרדכי אבל לענין אותו הדם שמצאה בשעת הבדיקה רק מן הצד ונתברר שלא בא מן המקור ודאי אותו הדם טהור כן נלענ"ד:

נחזור לענין שלפנינו. הנה מה שהאשה הזאת הרגישה כאב בגבה לפני כמה שבועות לא מהני להתירה כיון שעתה אינה מרגשת. אע"ג דבט"ז סי' קצ"א סומך על זה שהי' לה כאב קודם. הנה בשו"ת ח"צ סימן ע"ג השיג עליו והעלה דכיון שהלך הכאב שהיא הסבה הראשונה לומר מכה יש לה הרי הלכה לה המכה וכי אין מכה עשוי' להתרפאות וע"ש. ולכן נראה בשריותא דהך אתתא שתעשה הבדיקה המבוארת ברמ"א סי' קצ"א. ותבדוק עצמה ג' פעמים כמו שביארנו למעלה דצריך ג"פ דוקא וקודם שתטיל מ"ר תרחוץ אותו מקום היטב ותכניס מוך ר"ל צמר גפן נקי ולבן מוכרך בחתיכה פשתן רכה ונקי' עמוק ברחמה עד שתמלא כל הרחם בחורין וסדקין במוך הכרוך הנ"ל. ותזהר שתרחץ ותקנח עצמה היטב גם חוץ למקום המוך שלא ישאר שם איזה דם ולא יתלכלך המוך דרך כניסתו. ואחר הטלת מ"ר שוב תקנח עצמה יפה יפה כמ"ש מהרי"ל ותוציא המוך הכרוך ותראה אם הפשתן שעל גבי המוך הוא נקי. ובמ"ר הי' דם או אחר הטלת מ"ר סמוך לה נראה דם. ובמוך הי' דחוק ברחמה עד שלא נשאר מקום שיזוב איזה דם בלתי אם נגע בפשתן שעל המוך. אז נתברר הדבר שהדם בא ממקום מ"ר וכשיתברר הדבר ככה ג"פ ע"י בדיק' זו אזי היא ככל הנשים. ותפסיק בטהרה אח"כ לבדיקת ז' נקיים מחמת שכבר פרסה נדה לפני כמה שבועות ותספור ז' נקיים ומה שתראה תוך מי רגלים או סמוך למ"ר אינו מן המקור ואינו סותר הנקיים. אמנם לאו כל הנשים בקיאות בזה עד היכן הוא בית הרחם למלאות אותו היטב במוך הנ"ל. לכן תעשה הבדיקה ההיא ע"י נשים בקיאות ויזהרו שתכניס המוך ותמלא מקורה יפה יפה ג"פ. וראוי להחמיר בבדיקה זו שיהי' ברור שיש לסמוך על אשה בקיא' וחרדה לדבר ה'. ואם הי' לה וסת. תהי' חושבת ימי וסתה וכשיגיע וסתה תטמא ותספור אח"כ ז' נקיים בהפסקו' טהרה ובדיקת נקיים כשאר נשים ומה שתראה תוך מ"ר או סמוך להטלתן לדם מכה ודם הצדדין יחשב כאמור. ואם לא הי' לה וסת תהי' טמאה מעונה לעונה ר"ל משלשים יום לשלשים יום. כללו של דבר אחר הבדיקה ג"פ הרי היא ככל הנשים אלא שחוששת לוסתה ולעונה סתם. ומה שיוצא עם מ"ר או סמוך להן בין עונה לעונה או בין וסת לוסת אין חוששין להן. אמנם להפסקת טהרה ולבדיקת נקיים צריך ג"כ בכל עת בדיק' ר"ל כשתרצ' להפסיק בטהרה תכניס המוך כרוך בפשתן רך ונקי בעומק בה"ר ותמלא אותו עד שלא ישאר מקום פנוי כנזכר למעל'. גם תרחץ ותקנח יפה יפה קודם הכנסת המוך ואחר הטלת מ"ר וכשתמצא המוך נקי הרי הפסיקה בטהרה וכן תעשה לבדיקת ז' נקיים והכל יהי' ע"פ אשה בקיאה והכל יהי' ברחיצה וקינוח יפה ובדחיקת המוך למלאות כל בית הרחם בעומק הרב' כל מה דאפשר. ואז תהי' טהור' לבעל'. ואחר הבדיקות יודיע לנו כ"ת מה דבר נתחדש בה ונעיין עוד במה דאפשר לפי קט שכלנו. דברי הק' ארי' ליב הכהן בעה"מ ס' קצה"ח וש"ש

סימן כד

וששאלת עכו"ם וישראל שבאו לדין ב"ד הישראלי ותבע הישראל לעכו"ם שחייב לו סך ידוע והעכו"ם טוען להד"מ. ולישראל יש לו עד אחד ישראל כדבריו מהו

תשובה אם הוא במקום שהעכו"ם דנין ע"פ ע"א פשיטא דיכול הב"ד לומר לעכו"ם כך הוא דינכם כדאית' בש"ס ב"ק דף קי"ג. אכן במקום שאין דנין בדיניהם ע"פ ע"א. הדבר צריך תלמוד ולכאורה נראה כגון דעכו"ם חשוד על השבועה וישראל שכנגדו נשבע ונוטל. וכ"כ ב"י בח"מ סימן כ"ח על מה שכתב הטור שם דאם ישראל תובע לעכו"ם ויש לעכו"ם עד אחד ישראל מותר להעיד לו. והקשה ב"י תיפוק לי' דעכו"ם חשוד הוא וא"צ שבועה כיון דכופר ול"ל העד. ותירץ דמיירי שמודה העכו"ם במקצת דלולא העד הי' זה שכנגדו נשבע ונוטל ע"ש. אלא דכבר כתבנו בספר קצה"ח סימן ע"ב ס"ק מ"ג דכי היכי דישראל אינו נשבע על נכסי עכו"ם וכמ"ש הרמב"ם פ"ב משכירות וכמ"ש שם הרה"מ דכן הוא במכילתא ומדכתיב רעהו ע"ש. א"כ ה"נ דאין העכו"ם נשבע על נכסי ישראל מדכתיב רעהו וכמ"ש בגמרא פרק שור שנגח לענין נזקין. והא דעכו"ם חייב בנזקי ישראל היינו משום דכתיב ראה ויתר גוים וזה לא נאמר אלא בנזקין וכמ"ש הר"ן שם דדוקא בנזקין אמרו כן דסברא הכין הוא ולא בשאר מילי ע"ש. וא"כ לא נתחייב העכו"ם שבועת התור' כלל ועמ"ש בספר קצה"ח שם דלפ"ז הדרא קושי' הב"י לדוכתה למה לי ע"א תיפוק לי' דחשוד אינו נשבע וע"ש שיש טעות בדפוס וכמ"ש בקונטרס מש"נ וע"ש מה שתירצתי ע"פ מ"ש הטור סימן קפ"ב דישראל רשאי לקבל השבוע' מהעכו"ם. וכבר מבואר אצלנו בקצה"ח סימן צ"ב ס"ק ב' דדוקא בחשוד אין נותנין לו שבועה אפילו רוצה שכנגדו לקבלה משום שלא יתחלל השם ב"ה על ידי ישראל משא"כ בעכו"ם אין חילול השם ורשאי לקבל וע"ש. ומיהו נראה דאף על גב דאין עכו"ם נשבעין על נכסי ישראל וכמ"ש בספר קצה"ח סימן צ"ה ס"ק א' ע"ש. מ"מ הב"ד אומרים לעכו"ם שישלם והוא ע"פ מ"ש בנמ"י פ"ב מיבמות בהא דאמרו גבי גר דאחין מן האם נמי מעידין לכתחלה. ומ"ש מערוה ערוה לכל מסור עדות לב"ד מסור וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וכתב עלה בנמ"י ואפילו במה שנוהגין שלא להעיד בגיותן הואיל ושורת הדין דבגיותן כשרין להעיד דבר תורה כדאמרינן בסנהדרין בן נח נהרג ע"פ קרוב וכ"ש בממונו כו' ע"ש וכיון דקי"ל דבן נח נהרג ע"פ ע"א א"כ כ"ש בממונו כו' ע"ש וכיון דקי"ל דבן נח נהרג ע"פ עד אחד וא"כ כ"ש בממונו דמתחייב עכו"ם על פי עד אחד. זה הנראה לענ"ד

סימן כה

ב"ה יום ג' ב' אדר תקס"ח פה ק"ק סטריא. שלום לכבוד אהובי רחימי וידידי ה"ה הרב הגאון המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כק"ש מהו' יעקב יצ"ו. אחד"ש מהודענא שקבלתי השו"ת מאת הדרת מכ"ת הרמה והפס"ד שיצא מאת מכ"ת ובצדו כתוב דברי שכנגדו חלוק עליו

וזה דבר השאלה

אחד קנה בית ישן על מנת לסותרו ולבנות במקומו חדש וקודם יד