אבני מילואים קפב

דאע"ג דשבועה חלה ע"י כולל היינו על דבר מצוה חייל ע"י כולל של דבר הרשות אבל היכא דאיכא הרעת אחרים לא חייל אפי' ע"י כולל. וכן משמע בתשו' הריב"ש סימן קנ"ט ע"ש גבי נשבע שלא לחלוץ ושלא לייבם שכתב דלא הוי כולל מכמה טעמים. ובתוכם כתב טעם אחד לפי שהמצוה המוטלת עליו היא חיוב לאשה היא היבמ' וא"כ שבועה זו שנשבע לעגנה הוי היזק לה ואין שבועת ביטוי חלה להרע לאחרים ואע"פ שאמרו שם איזהו הרעת אחרים כגון אכה את פלוני ואפצע את מוחו לאו דוקא דה"ה אמר אגזול או אעשוק את פ' ועיגון היבמה אין לך צער גדול מזה עכ"ל. משמע דהרעת אחרים לא חייל ע"י כולל דהא התם שלא לחלוץ ושלא לייבם רצה לומר דחייל ע"י כולל וע"ז כתב דלא חייל משום דהוי הרעת אחרים וכן הוא מצד הסברא דלא מהני שבועה שאפצע את מוחו של פ' ע"י כולל וא"כ ה"נ באומרת קונם תשמישי על כל העולם כיון דמשעבדא לבעל ה"ל הרעת אחרים וכמו אגזול ואעשוק דלא מהני כולל. ועמ"ש בס' קצ"הח סימן ע"ג סק"ד וסימן קי"ז סק"ה. ג) ובהא דנדרים אם חלין על האיסורין כ' הר"ן בנדרים דף י"ח וז"ל נשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו עליו בקונם אסור לאכלו כדאמרינן קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל אסור ובודאי דכי היכי דנדר חל על דבר מצוה חייל נמי אשבועה דמצות ושבועות שתיהן איסור גברא הן וחייל עלייהו נדרא דהוי איסור חפצא לבטל בשב ואל תעשה, ואפשר גם כן דכשם שהנדר חל על השבועה לבטלה כך הוא חל עלי' לקיימה כו' וכן בדין אם לבטל הן חלין לקיים לא כ"ש. ומה"ט גופי' דכתיבנא דכיון דשבועות ליתנהו אלא איסור גברא כי אמר קונם מיתוסף בה איסור חפצא. אבל