עצי חיים על התורה מ

ה' זה אברהם ומי יקום וגו' זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום, נקי כפים אם מחוט ועד שרוך נעל, ובר לבב ומצאת את לבבו נאמן וצדקה מא' ישעו וה' ברך את אברהם בכל. יתבאר עפי"מ שהביא בס' קדיו"ט לא"א זללה"ה בהשמטות לפ' ויצא כי נודע שיש שני מיני נסיונות נסיון העוני ונסיון העושר והנה אף כי עניות מעביר על דעת קונו עכ"ז נמנו וגמרו שגדול נסיון העושר מן העוני ומצינו דהכתוב הזהיר רק על נסיון העושר פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת, ואיתא בספה"ק אשר זה אינו רק בהעשירות הבא בידי מערכת השמים אשר מזלי' גרם לי' אמנם מי שזכה להעשירות בגזירות האומר ועושה לא ע"פ מזלי' ומנהג העולם זה לא יטה לבו מדרכי השם כי מאתו לא תצא הרעות ובלתי ספק אשר ה' הנותן לו כסף וזהב ישמרהו ג"כ שלא יזיק לו לעבודתו וע"ז נאמר ברכת ה' תעשיר וגו' עכד"ק. ולפי"ז יתבאר משא"ה אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם ופירש"י וא"ת לתת לי שכר מבית גנזיך לא אקח שהקב"ה הבטחני לעשרני ר"ל שלא רצה אברהם אבינו לקבל הרכוש ממלך סדום כיון שזה הוא מדרך הטבע דהמציל מן גייסות ומן הלסטים הרי הוא שלו ואם הוא בדרכי הטבע והמזל הוא נסיון גדול לעמוד בו ולכן מיאן אברהם אבינו לקבל ממנו פן יחטיא אותו וכל כסף וזהב כאין נחשב באופן כזה אם נסיון העושר יטה לבו מדרך הטוב והישר ולכן אמר לא אקח מבית גנזיך כי אם מה שהקב"ה הבטיחנו לעשרני ואם הוא הנותן חיל בטוח הוא בעצמו שלא יזיק לו להטות מדרכי חיים וז"ש המדרש מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קדשו זה אברהם היינו שנתקיים במקום קדשו ובמדתו אשר עמד בו ולא הזיק לו נסיון העושר כיון שברכתו בא לו מאת ה' מן השמים ומאתו לא תצא הרעות והיינו אם מחוט ועד שרוך נעל שלא רצה לקבל ממלך סדום כיון שהוא עפ"י המזל בדרך הטבע ולכן ובר לבב זה אברהם שנאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך שעמד בנסיונו אף שהי' לו עושר רב, ואמר וצדקה מאלקי ישעו הכוונה שברכתו בא לו מד' ולא עפ"י דרך הטבע וע"כ וה' ברך את אברהם שהברכה הוא בכל שג"כ לא הזיק לו לעבודת השי"ת. תולדות ואלה תולדות יצחק וגו' פירש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה וצ"ב מה משמיענו בזה, ויש לפרש עפי"מ שנתקשה המג"א בסי' תקצ"א בדברי הריב"ש שכ' האומר ועקידת יצחק לזרעו של יעקב תזכור טועה דעשו לא נקרא לזרע של יצחק מדכתיב ביצחק ולא כל יצחק. והקשה עליו דלמא זרע אברהם הוא דלא נקרא אבל זרע יצחק נקרא ע"כ וזה שרמז רש"י ואלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה פי' אף דעשו לא נקרא זרע אברהם מ"מ נקרא זרע יצחק גם שניהם האמורים בפרשה וא"ש מ"ש אח"כ אברהם הוליד את יצחק כלומר דאברהם הוליד רק את יצחק אבל לא כל יצחק, אבל יצחק הי' לו תולדות האמורים בפרשה, ועיין בפנים יפות שכתב היפך מזה ודבריו צריכים ביאור. ואלה תולדות יצחק וגו' ובמד"ר הה"ד גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו וצ"ב ונראה עפימשה"כ פ' וישב כי בן זקונים הוא לו ופירש"י ואונקלס תרגם ארי בר חכים הוא לי' שכל מה שלמד משם ועבר מסר לו ד"א שהי' זיו איקינון שלו דומה לו ע"כ ופי' ביש"מ כי שני הפירושים בקנה אחד עולים עפי"ד הרמב"ן פ' בראשית עה"פ זה ספר תולדות אדם בשם רב שרירא גאון וז"ל שמסרו חכמים אחד לחבירו הכרת פנים וסדרי השרטוטין ואין מוסרין סתרי תורה ורזין אלא למי שנראה שראוי לכך עכ"ל וזה שא' ארי בר חכים הוא לי' ושלא תקשה למה מסר לו כל זה לזה אמר ד"א שהי' זיו איקונין דומה לו ר"ל דודאי שם ועבר שמסרו רזי תורה ליעקב היינו מפני שראו בו השרטוטין שראוי לכך ולפיכך גם יעקב מסרו לו שהי' זיו איקונין דומה לו עכ"ד ז"ל. ובזה פי' בייט"ל פ' וישב הגמ' לעשות צרכיו נכנס אלא שנראה לו דמות דיוקנו של אביו בחלון דהיא ע"ד המליצה כלומר ששפט בדעתו הרי יש לו דמות דיוקנו