עצי חיים על התורה שיט

כיון דאנו נזהרין על כל התורה בעונש אם ח"ו יעבור על התורה והרי אנו מוכרחין לקיים את התורה וא"כ י"ל דהוי כל קיום התורה כמו אונס וכמאן דלא עביד והוא כמו תלוי' ויהיב דלא הוי מתנה אבל כיון דניחא לכל איש ישראל לעשות את המצוה ומקבל שכר עליהן הוי כתלוי' וזבין וכמו התם דניחא לי' דתהוי כפרה, וז"ש במשנה והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וכו' היינו אע"ג דיש הפסד אם לא יקיים המצוה וא"כ הוא כתלוי' ויהיב דהוי אונס וכמאן דלא עביד אבל מ"מ כיון דיש לו שכר אם עושה המצוה וקונה השכר מה שמגיע לו בעד המצוה ע"כ לא הוי כתלוי' ויהיב אלא כתלוי' וזבין. ויתבאר הכתוב מי האיש החפץ חיים היינו שרוצה החיים בעד המצות וא"כ ניחא לי' בהמצות וכזביני דמי ואע"ג דאם יעבור ח"ו מגיע עונש מ"מ כיון דחפץ בחיים הוי כמכר וגמר אומר הכתוב נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב והרוכל הזה אמר פי' הקרא מאן בעי למיזבן סמא דחיי היינו שאע"ג שמגיע עונש באם יעבור ועכ"ז אינו כתלוי' ויהיב אלא כמכר ולכן אמר הרוכל בזה הלשון מאן בעי למיזבן היינו שהוא כזביני ולא כמתנה ולא הוי כאונס דלא מהני ואח"כ מסיים המדרש לפיכך משה מזהיר את ישראל זאת תהיה תורת המצורע המוציא שם רע היינו כיון דמהכא מהכתוב מוכח דמצורע בא על החטא וכמו דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וא"כ הוי קיום המצות כאונס וכתלוי ויהיב והביא המדרש הפסוק מהרוכל דהכל הוא כמכר וכתלוי' וזבין דהוי זביני. א"י עפ"מ דאיתא בזוה"ק פ' בראשית דף כ"ג דקטרגו המלאכים בשעת בריאת האדם עתיד הוא למחטי קמך והקב"ה השיב להם הא אקדים לי' תשובה לאתקנא במה דחב ע"ש, וי"ל עפ"ד הגמ' עירובין דף י"ג ת"ר שתי שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא משלא נברא נמנו וגמרו נוח לאדם שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרו לה ימשמש במעשיו ופי' במהרש"א מכות דף כ"ג הלשון נמנו וגמרו היינו שמנו שיש רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וא"כ כיון שהל"ת הם מרובין מהט"ע וקרוב יותר לחטוא ח"ו וא"כ הוא רחוק לשכר וקרוב להפסד ע"כ גמרו נוח לאדם שלא נברא יותר משנברא ע"ש. אמנם הלא מעתה יש להבין מ"ט דאידך שאמרו נוח שנברא, וגם למ"ד דנוח שלא נברא ג"כ קשה הלא מקור הטוב רוצה להטיב וכי בראנו ח"ו שלא לטובתינו [וידוע מ"ש בנזיר השם בהקדמה] וגם יש להבין הלשון ועכשיו שנברא וכו' דמאי שאטיי' לזה, אך י"ל לפ"ד הגמ' יומא דף פ"ו דתשובה מאהבה זדונות נעשית כזכיות א"כ אפי' עבר ח"ו על ל"ת ואח"כ שב עליהם נעשית לו גם הזדונות כזכיות א"כ לפ"ז ל"ל דהל"ת היינו העבירות הם מרובין מהמ"ע היינו המצות והוי יותר קרוב להפסד מלשכר דהא גם על הל"ת אם ישוב עליהם ג"כ מגיע עליהם שכר וא"כ לא הוי יותר קרוב להפסד מלשכר דהא יוכל לעשות גם מהל"ת כאלו הוי מ"ע ולכן שוב י"ל דאע"ג דהל"ת הם מרובין מהמ"ע מ"מ נוח לו שנברא ע"י שיעשה תשובה מאהבה, והיינו שאמר בגמ' ועכשיו שנברא כיון דמקור הטוב רוצה להטיב א"כ למה נברא הא יותר טוב שלא נברא, לכן אמר בגמ' דיפשפש במעשיו היינו שיעשה תשובה מאהבה ועי"ז הל"ת יהא נחשבים לזכיות לקבל שכר עליהם כמו על המ"ע וא"כ שוב טוב שנברא עי''ז שיפשפש במעשיו או ימשמש במעשיו, ויתבאר דברי הזוה"ק הנ"ל די"ל ששאלו המלאכים עתיד למחטי קמך היינו שהל"ת הם מרובין וא"כ טוב שלא נברא, ובזה קטרגו על בריאת האדם דהא הוא ח"ו סלא לטובתו והשיב להם השי"ת הא אקדים להם תשובה מאהבה דעבירות נעשית זכיות וא"כ גם על הל"ת יגיע עליהם שכר וא"כ יותר טוב שנברא ותמים פעלו. ומעתה י"ל בהכתוב מי האיש החפץ חיים היינו שיהא נוח לו מה שנברא ויש לו חפץ בהחיים ולכאורה הא הל"ת הם מרובין מהמ"ע א"כ הוא יותר קרוב להפסד וגם אוהב ימים לראות טוב כדברי הגמ' מכות שם דשס"ה ל"ת הם נגד ימות החמה והא מי הוא זה אשר יאהב הימים היינו הימים דרומז על הל"ת שמגיע עליהם ח''ו הפסד באם לא ישמור לעשותם ואמר הכתוב נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב היינו שיעשה מהרע טוב ר"ל שיעשה תשובה ומהרע עצמו יעשה טוב