עצי חיים על התורה רסה

עצי לך חיים לך לך לך ופרש"י להנאתך ולטובתך ויש להבין הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא גם מדוע הפסיק הענין דלעיל כתוב ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן ואח"כ כתיב לך לך וקשה למה כתיב לך לך וגו' הא כבר הלכו כדי ללכת לארץ כנען וברש"י לעיל וימת תרח בחרן הנון הפוכה לומר לך עד אברם חרון אף של מקום ויל"ד למה כתיב זה הכא וגם עד עתה דיבר הכתוב מאברהם. ונראה דהנה בבכור שור בב"ב דף ט' כתב הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי היכי דעונשה ליכא בהאי עלמא על ביטול מ"ע אבל על ל"ת דמלקין עלי' ה"נ שכרה בעוה"ז איכא ע"ש ומבואר דאם הי' עונש על מ"ע בעוה"ז שכרה נמי יהי' בעוה"ז ובזה יש לפרש הכתוב מה טובי אהליך יעקב וגו' דהנה בברכות דף ו' א''ר יוחנן בשעה שהקב"ה בא לביהכנ"ס ולא מצא שם עשרה מיד כועס ע"ש וא"כ אם לא בא לביהכנ"ס יש כעס ויש עונש ח"ו כמו דאמרינן במנחות דף מ"א דבעידן ריתחא מענשין על מ"ע וממילא י"ל דאם הוא בא יש שכר כיון דהא דליכא שכר הוא משום דליכא עונש אם עובר וא"כ כיון דיש עונש ה"נ כש"כ כשמקיים יש שכר בעוה"ז, וזש"ה מה טובו אהליך יעקב וגו' ר''ל מה טובו אהלך שהוא הבתי כנסיות ובתי מדרשות הוא יותר טוב משאר מ"ע כיון שעל זה יש שכר גם בעוה"ז (ועיין מ"ש בפ' וישב ובפ' במדבר.) וזש"ה לך לך ופי' להנאתך ולטובתך ר"ל כיון דכתיב לעיל מזה וימת תרח בחרן ופרש"י עד אברם הי' חרון אף לעולם ומבואר שהי' עידן ריתחא עד אברם וא"כ לפי הגמ' מנחות הנ"ל דבזמן דאיכא רותחא מענשין אעשה וממילא כי היכי דמענשין אעשה יש שכר ג"כ אעשה ולכן אמר הכ' תיכף אח"כ לך לך להנאתך ולטובתך דכיון דיש עונש א"כ איכא נ"כ שכר ולכן על זה המצוה עתה יקבל שכר בעוה"ז והוא להנאתך ולטובתך בעוה"ז לך לך מארצך וגו' ובמד"ר ר' עזרי' פתח אהבת צדק ותשנא רשע וגו' קרי' באברהם א"ל הקב"ה אהבת לצדק בריותי ושנאת לחייבן על כן משחך א' שמן ששון מחבירך וצריך להבין מאי בעי בזה המדרש הכא גם מה זה מדה כנגד מדה שמדמה אאע"ה לשמן וגם בלשון הכתוב צ"ב שכתב מחבירך דמשמע דמחביריו היא שמן ששון. ונראה דהנה איתא במד"ר פ' ויקרא שדעת האומות דישראל בטלים לגבי' ברוב אבל באמת אינו כן דהא ישראל הם ניכרים ומובדלים לעצמם ואינם מתערבים עם האומות ולא בטלו ואפי' בגלותם שנתערבו בגוים מ"מ לא בטלו וכמו שנתבאר ביו"ד סי' צ''ח סעיף ד' דאם נפל חלב לתוך תבשיל ונתבטל טעמו מ"מ מאחר דאפשר להסירו משם ע"י שיתן מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על המים הוי כאלו מכירו וצריך להסירו משם ע"ש וה"נ אעפ"י שנתערבו בגוים מ"מ הא אפשר להפרידם מהאומות הלכך לא בטלו בהם וי"ל בזה כוונת המדרש פ' תצוה פרי זית קרא ה' שמך למה ישראל נמשלו לזית מה שמן צף מלמעלה ואינו מתערב בשום משקה ככה ישראל אין מתערבין באומות ויש להבין מה ראי' מביא מהא דשמן אין מתערב במשקה דגם ישראל אין מתערבין באומות ולהנ"ל י"ל דה"פ מה שמן צף מלמעלה ומשו"ה אין מתערב עם משקה ר"ל דלא בטל בשום משקה כיון דיכול להסירו הוי כמכירו ולא מהני ביטול לשמן, ככה ישראל אע"ג דנתערבו עם האומות מ"מ כיון דאפשר להסירם ולפרוש אותם מהם לא בטלי. ובזה יש לפרש הכתוב בפ' וירא חלילה לך וגו' להמית צדיק עם רשע והי' כצדיק כרשע וגו' ר"ל להמית צדיק עם רשע כגון ששם הרשעים רובא ויש עמהם ביניהם צדיק לא אמרינן שיתבטל המיעוט צדיקים בין הרוב הרשעים והי' כצדיק כרשע ר"ל כאלו לא ניכר הצדיק במעשיו ויהא נידן כרשע דהא אעפ"י שהצדיק עמם מ"מ הצדיק אינו כרשע והוא כניכר כיון שאפשר להפרידו ולא בטל ואמר הכתוב אח"כ השופט כל הארץ ר"ל אם יהא נשפט כל הארץ היינו שיהי' המשפט על כל הארץ ביחד הצדיק