עצי חיים על התורה רכט

עלמא ליכא משום דהן בקדושיו לא יאמין ופן לאחר כן יחטא ח"ו ויכבה את המצוה ולא יגיע לו שכר עכ"ד, ויתבאר מה שדרשו חז"ל מהכא היום לעשותם ומחר לקבל שכרם ר"ל דממילא נשמע כיון דעבירה מכבה מצוה ומה שיעשה האדם יש לדאוג שהוא רק על היום שלא יכבה אותו עבירה א"כ ממילא דלא יגיע שכר בעוה"ז פן יחטא ח"ו וע"כ דרשו מהכא דכתיב היום לעשותם דמחר לעולם הבא ליטול שכרם. בהפטרה נחמו נחמו עמי עמי להבין ענין הנחמה כפולה גם הלשון יאמר אלקיכם צ"ב כי לקחה מיד ד' כפלים ככל חטאתי' הול"ל מיד א' דלשון ה' מורה על רחמים וגם מדוע לקחה כפלים. ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' פנחס במה שאמר אלי' קנא קנאתי לה' א' צבאות וגו' כ' האלשיך פ' הכתוב למה ד' תעמוד ברחוק דבהגלות אין שמו שלם דהיינו שיש פירוד בין י''ה לו"ה בענין השפעה וכעין זה כתב הגלאנטי בפ' כי ראתה גוים באו מקדשה ''כי ראתה'' ס"ת י"ה ''באו מקדשה ס"ת ו"ה וגוים ביניהם, והנה בעבור ישראל ח"ו הם מרחקין השם כביכול וגם מסלקין שכינתו ואז ח"ו לא נקרא אלקי ישראל רק אלקי צבאות עליונים, ונוח לו ית"ש שיקרא אלקי ישראל והיינו קנא קנאתי ר"ל שתי קנאות א' לה' כביכול שאינו שלם ועומד ברחוק ע"י עונותיהם ב' א' צבאות ר"ל מה שנקרא אלקי צבאות עכ"ד, ומפי"ז פרשתי מה שאמר דוד המלך ע"ה למה יאמרו הגוים אי' נא א' וא' בשמים. ר"ל הגוים אשר עשו הפירוד בין י"ה לו"ה כמ"ש הגלאנטי דגוים הם הרחיקו בין הדבקים בפסוק כי ראתה וגו' ויאמרו אי' נא וא' בשמים ר"ל שאין נקרא רק אלקי השמים היינו העליונים ולא נקרא אלקי ישראל ונוח לו ית"ש להיות נקרא אלקי ישראל. וזש"ה נחמו נחמו עמי נחמה כפולה האחד שיהא שמו שלם בלי פירוד וגם יהא עם בנ"י סגולה מכל העמים להיות שמי ית' נקרא עלינו להיות נקרא אלקי ישראל ויאמר אלקיכם דייקא היינו אלקי ישראל ולא אלקי צבאות כי לקחה מיד ד' ית"ש שנעשה הפירוד עבור הגוים כפלים דייקא על שתי הרעות אשר נעשה וע"כ דברו על לב ירושלים וקראו אלי' כ"י מלא"ה צבא"ה בעת שירחם ד' על עמו שנעשה הכל בשלימות ובלי פירוד מה כתיב למעלה ושמרת וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותה וסמוך לי' והי' עקב תשמעון וגו' אומרו היום צריך ביאור גם להבין סמיכות הפסוקים, ועוד יש לדקדק אם ישמעו החוקים ומשפטים למה צריכים עוד לברית אבות תלא אז הם כדאי בעצמותם ונ"ל עפי"מ שכתב בערבי נחל פ' בא לפרש הכתוב לכו נא הגברים ועבדו את ד' כי אותה אתם מבקשים ואח"כ אמר מרע"ה גם מקנינו ילך עמנו וגו' כי ממנו נקח לעבוד את ד' ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ד' עד בואינו שמה כי ידוע שהיצה"ר מתלבש במחשבות האדם ומיפה לו כל העבירות ומראה לו בטענות מזויפות שיש בזה כבוד הבוב"ה ואם רואה אדם אחר עושה כך ואפי' דבר קל ממנו אז מבין מיד שהיא עבירה רק כשהוא עצמו עושה הדבר הזה אז היצה"ר מסמא עיניו וזהו הנסיון לאדם כשאינו יודע איזהו סברת היצ"ט ואיזהו סברת היצה"ר אזי ישגיח על אחר ואזי בודאי שיעשה האחר כסברת היצה"ר תהי' המעשה בעיניו נבזה, ובזה ידע ביחוד כי האמת היא כסברא האחרת והנה האלשיך פי' שמואל א' כ"ד ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל וגו' ויהי אחרי כן ויך לב דוד אותו על אשר כרת הכנף אשר לשאול ויאמר לאנשיו חלילה לי מה' אם אעשה הדבר הזה וגו' כי היצ"ר מסית את האדם לעבירה ומזייף לו הדבר בטענות מזויפות לומר שהוא דבר מצוה כנ"ל והיצ"ט אומר שהוא דבר עבירה והאדם נידון ברוחו למי האמת ואינו יודע אכן אחר שעשה הדבר עפ"י אחת מהידיעות אז יבין הדבר לאמתו כי אם אחר גמר הדבר לא ירך לבבו על אשר עשה ידע כי דברי היצ"ט היו אבל אם אחר שעשה הדבר