עצי חיים על התורה קפו

ואמסור לך שמא דמפורש א"ל לית אנא יכול בגין דאנא אכיל מעשר ומאן דידע ליי לית לי' לאתנוי' משל אחרים, והשתא א"ש בלא זה לא הי' יכול לומר לא שאלו אותי מה שמי דלמא משו"ה לא שאלו אחר שמו שהוא שם המפורש משום שרצה להנות משל אחרים לכן מתרץ רש"י ולא עוד אלא בשעה שרצה כו' עד שקנה בדמים מרובים וא"כ לא רצה ליקח מעפרון מתנה משום שלא רצה להנות משל אחרים ואעפי"כ לא שאלו אותו מה שמו עכ''ד (הובא בתפלה למשה קפיטל ט'), ויתבאר בזה דהנה משרע"ה אמר לא חמור אחד מהם נשאתי מזה משמע כאלו הם חשדוהו אשר לוקח משל אחרים אשר ע"כ הי' צריך להתנצל עצמו לפני הקב"ה כי הוא חף מדבר זה ובצע כסף לא לקח וא"כ י"ל דהכי אמר קרח ובתוכם ד' היינו שהם ראוים כולם לידע שם ד' שם המפורש וזה שאמר כולם שמעו בסיני אנכי ד' א' וא"כ הכל ראוים לידע שם המפורש דהא שמעו מפי הגבורה את שמו הנכבד מפורש יוצא כביכול מפי הגבורה וע"כ ויקהלו אליו אנשי שם ר"ל שראוים לידע את השם מפורש ובאו בזה כחולק על משה כי הוא ח''ו אינו ראוי לכך כיון שחשדוהו שנהנה משל אחרים ולכך השיב משה רבינו ע"ה כי לא כן הוא לא חמור אחד נשאתי מהם וא"כ לא קיבל משום אדם מתנת חנם ואין להם עליו שום התלוננות כי לא נהנה משל אחרים. ויקהלו על משה ואהרן וגו' כי כל העדה כולם קדושים וגו' ויל"ד למה נקהלו הלא כל אחד בפרטות ג"כ הי' יכולים לומר מה שהי' בלבם ומשמע דע"י שנקהלו הוא הנותנת מקום לחלוק גם כפל הלשון כולם ל"ל דהא כבר כתיב כי כל העדה, ונראה עפימ"ש אא"ז ז"ל בייט"ל פ' בלק על המסורה אפס קצהו תראה וכלו לא תראה דין ואידך וכלו מחמדים עפימ"ש ביש"מ למוזזלה"ה פ' חקת דהנה נמצא בבני אדם שבעצמותן נראים לכאו' בלתי יפים אבל בכללות כלך יפה אף נעים זה יש לו מדה טובה זו וזה יש לו מדה טובה זו וכדומה ועל כן לעולם אל יוציא עצמו מן הכלל ע"ד האמור בתוך עמי אנכי יושבת והקב"ה משגיח על כלל ישראל ולא בפרטן וז"ש בלק לבלעם אפס קצהו תראה שישים עינו על קצתם וכלו לא תראה שלא ישגיח על הכלל כי הלא וכלו מחמדים שבכללן נמצא כל מיני מחמדים אבל הקב"ה היפר עצתי ולא השגיח על פרטן כ"א על כללותן עכ"ד ז"ל ועי' מ"ש בפ' נשא, וי"ל דזה הי' טענת קרח כי כל העדה כולם קדושים היינו כשהם כולם ביחד הם קדושים ובכללותן הם טובים ולא נמצא עולתה בהם ומדוע תתנשאו על קהל ד' ולכן ויקהלו על משה ואהרן להראות שזה טענתם הם כולם קדושים ע"י ההקהל אבל משה השיב להם את מי תדמיון לאהרן שהוא בקדושתו גם לעצמו גם מבלי לכללו יחד וז"ש משה רבינו ע"ה בקר ויודע ד' את אשר לו ופרש"י יכולים אתם להפוך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל כך ויבדל אהרן להקדישו ר"ל דאהרן גם כשהוא מובדל ומופרש בפני עצמו ג"כ קדוש יאמר לו וע"כ הוא ראוי יותר מכל האדם אשר הם נקראים קדושים רק ע"י כללותן ולא בפרטות. רב לכם כי כל העדה כלם קדושים וגו', ויל"ד מה הי' טענת קרח בשביל שכולם קדושים יש לחלוק על כהונתו של אהרן ומה הי' תשובת משרע"ה בקר ויודע ד' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו דמשמע דרק אהרן הוא הקדוש ולא כולם גם מה שאמר לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ד' צל"ד למה בזה הערער על הכהונה הם נועדים על ד' גם דברי המדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פ' פרה אדומה ראה. וי"ל עפימ"ש בספר ברית שלוה הובא ביש"מ פ' שמיני לפרש המדרש ויעש אהרן את העגל מוטב יתלה הסרחון בי ולא בהם אמר לו הקב"ה הואיל וכך עשית לא תזוז מן הפלטין שלי לעולם עפ"ד הגמ' זבחים דף מ"א מפני מה נאמר פרוכת בפר כהן משיח ולא נאמר בפר העלם דבר של צבור משל למלך בו"ד שסרחה עליו מדינה אם מיעוטן סרחו פמליא שלו קיימת אם רובן סרחו אין פמליא שלו קיימת עכ"ל הגמ' וזה הי' כוונת אהרן דאם יהי' החסרון בו שהוא יחיד ואין קדושתו מסתלקת אבל אם יתלה הסרחון בהם א"כ יחטאו רבים וח"ו קדושתו מסתלקת והשי"ת החופש סרעף לב וכליות אמר מדה כנגד מדה הואיל וכוונתך לבל יסתלק