עצי חיים על התורה קעד

מדליק בכל יום בכוונה ורעותא דליבא וא"כ שלך גדולה משלהם כי הם לא פעלו רק פעם אחת ובראשונה ואז בנקל להיות בכל לבבו ונפשו כי אין חסידות כחסידות בתחלתו והעיקר רק אחר עבור שעה גם כן יעשה כבראשונה ויקום על משמרתו כאשר בתחלתו, וע"ז גמר אומר ויעש כן אהרן (ר"ל אהרן עשה גם להבא אחר עבור זמן הציווי) כאשר ציוה ד' את משה ופרש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה מאשר עשה בתחלה וכמעשהו בראשונה כן לא שינה לאחר כן ג"כ ורק עשה בהלהבות ובחשק נמרץ בכל פעם, וז"ש המדרש הה"ד שלח אורך ואמתך המה ינחוני ע"ד שפירש א''ז זצ"ל בס' תפלה למשה פירושא דהאי קרא ר"ל שהשי"ת ישלח אורו רשפי' רשפי אש שלהבת יה הרהורי תשובה רק שיעזור השי"ת שיהי' קיום נצחי כמ"ש הרמב"ן בפ' קטנתי מכל החסדים ומכל האמת כי החסדים הקיימי' נקראו אמת עיי"ש, ועד"ז פרשתי מה שאנו אומרים בתפלה וטהר לבנו לעבדך באמת דהא לכאורה קשה כפל הלשון דאם השי"ת יטהר לבנו אז בודאי יהי' באמת רק דהכוונה היא שיהא באמת ר"ל נצחי וקיים עדי עד כנ"ל, וע"כ סמך המדרש האי קרא להכא בהעלתך את הנרות הה"ד שלח אורך ואמתך וגו' כמו אהרן שלא שינה את תפקידו לעבוד את ד' בכל לב בלי הפסק כן דוד המלך ע"ה התפלל בעדינו שישלח ד' אורו שלהבת יה באמת בקיום נצחי א"י בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה וגו' ופרש"י צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי'. ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' חיי לפרש הכתוב אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלקים ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, דהנה התורה כולה הוא מה שדבר לנו ד' מה נעשה ומה לא נעשה ובכל דבר הוא ית"ש המתחיל כמ"ש מי הקדמני ואשלם ואין לנו כח להתחיל זולתו ית"ש והמסיים וגו' ג"כ ית"ש כמ"ש רז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו וא"כ האדם אינו רק קצת ממוצע בבחירתו כמסייע ואין בו ממש ועד"ז אין מגיע השכר רק בחסד כאלו הוא עושה כולו, והן הן דברי הפ' אחת דבר אלקים ר"ל כל מה שדבר לנו אלקים בתוה"ק רק על חלק אחת דהיינו חלק האמצעות שתים ר"ל שתי החלקים האחרים דהיינו ראש וסוף זו שמעתי ר"ל זה אנו מבינים כי עוז לאלקים ר"ל בכח וביכולת ור"ל אלו שני החלקים הוא רק לאלקי' ולא לאדם דמי הקדמנו ואשלם וגם אלמלא עוזרו כו' וש"ת מפני מה יקבל שכר ולזה אמר ולך ד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ר"ל כאלו הי' מעשהו עושה כלו והבן עכ"ד הקדושים בקיצור, ובזה נ"ל לפרש דברי הגמ' שבת כ"ב עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל ואמר רב זו נר מערבי שניתן שמן בה כמדת חברותיה וממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים עפ"י הידוע כי המנורה מרומז נגד התורה תורה אור וזהו שבעה קני מנורה כי התורה נחלקת לשבעה ספרים ויהי בנסוע הוא ספר בפ"ע, וז"ש בגמ' דהמנורה המרומז לתורה עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל ר"ל ע"י השכינה האדם ניצל מן החטא מה שקודמתו ע"ד מי הקדמני ואשלם וגם לבסוף דאלמלא עוזרו אין יכול לו, וז"ש שממנה הי' מדליק ר"ל דהתחלה בא מהקב"ה ובה הי' מסיים דגם סוף הדבר בא רק מעזר השם כנ"ל. וזש"ה אל מול פני המנורה העלה נרותי' דהנרות ר"ל המצות יאירו רק לחלק האמצעי כי זה המקצת שייך לכח וחלק האדם והראש והסוף הוא בא מעזר השם כנ"ל, וזה שפרש"י מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי' ר"ל יכוון בהמצוה עד שהקב"ה יחשוב לו למצוה כאלו הוא עשה מאליו המצוה בלתי עזר מזולתו. בהעלותך את הנרות וגו' יתבאר עפימ"ש אא"ז זצ"ל ביש"מ פ' תצוה לפרש דברי הגמ' (חגיגה י"ד) אחר קיצץ בנטיעות דהנה היראה והאהבה והדביקות היא התכלית של התורה והמצות כי האהבה והדביקות הוא השורש וכל המצות הם הענפים ומ"מ מחויבים לעשות כל המצות גם אחר שבא למדריגת הדביקות כי לא יצויר לאחוז בהשורש רק מי שנאחז בהענפים בכל כחו והנה אלישע אחר שנכנס לפרדס והשיג ענין הדביקות האמיתו והיחודים פרק מעליו עול התורה והמצות באמרו שהגיע להתכלית המבוקש מהתורה והמצות והיינו קיצץ