עצי חיים על התורה קסא

נעשה ונשמע ושמא תאמרו פן יחזרו לאחוריהם ממה שקבלו עליהם לקיים את דברי התורה הזאת ע"ז אמר תועבה יבחר בכם כלומר מכח אותו תועבה יבחר בכם כי בזה ניכר קושי' ערפם ועי"ז נתגדל זכותם כי אות הוא לבנ"י אשר כשירגלו בעבודת השי"ת יתחזקו בעבודתם ויראתם תמיד לא ימוש מפינו לעולם ועד וע"כ מאותו תועבה תביאו לפני קרבן הה"ד שור או כשב וגו'. תמימות תהיינה ובמדרש אימתי הם תמימות בשעה שהם עושים רצונו של מקום, יש לפרש עפי"מ שנאמר משמי' דהגאון הר"א מווילנא על המשנה באבות ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, כי נתינת דין הוא על מה שחטא ונתינת חשבון היא מפני שאין אדם חפשי מבלי לקיים המצות בכל שעה ורגע וזה החשבון שלא קיים מצוה בעת עשיית העבודה עכ"ד ז"ל. ובזה פרשתי המדרש פ' חיי ויהי ימי חיי שרה הה"ד יודע ד' ימי תמימים וגו' כשם שהם תמימים כך שנותיהן תמימים, וצ"ב מה שייך תמימים בהם ובשנותיתם וגם השייכות להתם ולהנ"ל י"ל דהנה בזה שהצדיקים שומרים את עצמם שלא יבא חטא לאדם הם שומרים את גופם ונפשם שיהא שלימים מפגם ובמה שהם משתדלים בכל גופם לעשות מצוה הם שומרים את העת שלא ילך לבטלה אבל לא את גופם דהא אפי' אם לא יעשה מצוה מ"מ לא בא עי"ז פגם בנפשותם. וז"ש יודע ד' ימי תמימים היינו שהם שומרים הימים שיהי' תמימים והיינו החשבון של העת שלא ילך לריק שיקיימו בכל עת מצות החי"ת ואמר המדרש כשם שהם תמימים מן החטא כך שנותיהם תמימים ר"ל דהרי זה בא ללמד אשר הם תמימים מן החטא דאל"כ גם ימיהם אינם תמימים דזה החשבון שלא קיים המצוה בעת עשיית העבירה, וזש"ה תמימות תהיינה אימתי הם תמימות רק אם עושים היינו שיקיימו המצות בפועל ובעשי' ממש אבל בזה ששומר עצמו לבלי יעשה עבירה אבל אינו עושה מצוה הימים אינם תמימים רק גופם תמימים והבן. ב ה ר בהר סיני לאמור, והקשה רש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני, וכראה עפי"מ דכתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, וכתבו המפורשים עפי"ד הזוה"ק בפ' יתרו ויברך א' את יום השביעי כיון דלא משתכח בי' מזוני מה ברכתא אשתכח בי' אלא הכי תאנא כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תלין דההוא יומא מתברכאן מני' כל שתא יומין, וכ"כ בשמיטת הארץ דהוא שבת לד' ופרש"י כשם שנאמר בשבת בראשית והיינו דכתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה שבזכות שנת השמטה יהי' הברכה וע"כ יהי' לכם לאכלה בזכות שבת הארץ עכ"ד עי' בס' רב טוב פ"ז, ומעתה י"ל אעפ"י דבזכות שנת השבע שנת השמיטה יהי' לאכלה מ"מ לא בשביל זה ישבותו בשנה השביעי למען שיקבלו שכר הברכה כי אם לשם ד' לקיים מצות הבוב"ה וכמו שפירש"י שבת לד' לשם ד' ולא למען לקבל שכר, וזה נלמוד מהר סיני עפימ"ש בבש"א פ' יתרו הטעם שכפה הקב"ה על ישראל הר כגיגית אף דכבר אמרו נעשה ונשמע וקבלו התורה ברצון דרצה הקב"ה להגדיל שכרן דאם לא הי' כופה והי' עובדים מאהבה לקבל התורה אין חידוש כ"כ אבל ע"י הכפי' והי' בידם לקבל התורה מיראה שלא יהרגם ואעפ"כ לא קבלו מיראה רק מאהבה שכרם גדול יותר עכ"ד, וזהו שסמך שמיטה אצל הר סיני ר"ל כמו בהר סיני אעפ"י שהי' בידם לקבל התורה בעבור הנאת עצמם שלא יהרגם ע"י שכפה עליהם הר כגיגית עפי"כ קבלו התורה רק מאהבת ד' כמו כן בשמיטה אעפ"י שבזכות שבת הארץ יהי' לכם לאכלה מ"מ עיקר שמיטת הארץ יהי' לשם ד' ולא בשביל הנאת עצמם. בהר סיני לאמר עי' רש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני, ושבתה הארץ שבת לד' ופרש"י לשם ד' כשם שנאמר בשבת בראשית וצ"ב, ונראה דהנה ידוע דבעון השמיטות הי' סיבת הגליות כמאה"כ אז תרצה הארץ את שבתותי' והנה כתב א"ז זצ"ל ביש"מ פ' יתרו דלהכי הניח ד' כל ההרים הגדולים ובחר בסיני הנמוך מכל ההרים דזה לאות