עצי חיים על התורה קכו

דאינה מצווה אין שכרה גדול כ"כ] אלא זכות דמצוה מי מגינא כולה האי הא תניא כו' כי נר מצוה ותורה אור תלה הכ' את המצוה בנר ואת התורה באור לומר לך מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה כך מצוה אינה מאירה אלא לפי שעה ואת התורה באור לומר לך מה אור מאיר לעולם אף תורה מאיר לעולם א"ר יוסף וכו' עיי"ש ונמצא דזכות התורה דוקא אם הוא מצווה ועושה מגינא ומצלא ומאיר לעולם. וזש"ה ואתה תצוה את בנ"י וגו' תצוה דייקא כיון שהם ע"ז מצווים ועושה ויקחו אליך שמן זית הרומז להשפעת החכמה ע"י המנורה ע"כ להעלות נר תמיד באופן כזה הזכות דתורה מאירה בתמידית כר"ש בגמ' הנ"ל דזכות דתורה דוקא אם הוא מצווה ועושה מאיר ומגין הזכות לעולם. א"י ואתה תצוה וגו' עפימ"ש הר"מ אלשיך בפי' שני כתובים בתהלים גמול על עבדך אחיה ואשמרה וגו' גל עיני ואביטה נפלאות כי הנה ב' העולמות עוה"ז ועוה"ב יש בכל אחד חדא למעליותא שאין בחבירו דעוה"ז הוא עולם המעשה לעשות מצות ומע"ט וכמו"ש התקן עצמך בפרוזדור ולא כן בעוה"ב עבד חפשי מאדוניו, ועוה"ב אית בי' מעליותא כי שם יזכו הצדיקים להשיג סודות ותעלומות חכמות תורפינו הקדושה משא"כ בעוה"ז מחמת מסך חומה המבדיל, ודוד המע"ה רצה לזכות ב' מעלות טובות הנ"ל כאחד יחדיו יהיו תמים על ראשו לזה בקש גמול וגו' אחי' בעוה"ז ואשמרה וגו' היינו קיום המצות ועכ"ז גם מזה אל תנח ידי להשיג הסודות כמו בעוה"ב וזהו גל עיני וגו' נפלאות היינו הדברים המכוסים בנסתרם עכ"ד הרמ"א ז"ל, והנה אמרו במס' חגיגה עה"פ יומם יצוה ה' חסדו כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעוה"ב שהוא דומה ליום ע"ש, ובזה מפרש בס' נועם מגדים כוונת הפ' ויעש א' את שני המאורות הגדולים הכוונה על שני חלקי התורה אור הנסתרות לה' א' והנגלות ואמר את המאור הגדול דהוא הנסתר ויקרא גדול מצד מהותו כמ"ש חז"ל דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויית דאביי ורבא לממשלת היום עיקר שליטתו וממשלתו הוא ביום בעוה"ב שדומה ליום אז יזכה הצדיק לעיקר סתרי תורתו ואת המאור הקטן הוא חלק הנגלה דבריו של קטן לממשלת הלילה בעוה"ז שהוא דומה ללילה יזכה בו עכ"ד עיי"ש. וזש"ה ואתה תצוה וגו' ויקחו אליך דהנה משה רבינו ע"ה שהי' מחציו ולמעלה א' משולל מהגשם והחומר כי גם בעוה"ז קיים כל המצות כתיקונן זכה ג"כ להבין ולהשכיל בסתרי התורה על רגל אחד והגשם לא עצרוהו דגם גופו נעשה אור בהיר ואח"כ לצוות את בכ"י ויקחו אליך דייקא כפי מדתך שגם בעוה"ז גופך נזדכך ועבד את ה' בכל הכוונת שמן הרומז להתורה והחכמה ז"ך דייקא כתית למאור בלי חומר וגשם להעלות נר תמיד ר"ל אשר גם בעוה"ז תעלה את מעשיך למאור הגדול לעבוד את השי"ת בלי שום תערובות דבר זר ובהשגה נפלאה העולה למעלה כאשר כן יהי' לעת"ל דהוא נר תמיד לא תכבה וכן בעוה"ז אשר נחי' תהי' כן עסקינו בתורה המאור הגדול אור תורה בלי שום חומריות רק זך יזהיר כאור השמש ובהשגה שלימה והיינו מערב עד בקר יערוך אותו וגו' בעוה"ז שדומה לערב עוד קודם שנגיע לבקר שהוא עוה"ב שדומה לבקר. כתית למאור וגו' עי' בבעה"ט כתית רמז ה''י ת"כ שנים הי' נוהג הדלקת המנורה וצ"ב למה רמז זה במנורה דייקא. ונראה עפי"מ שהביא במדרש בשעה שבקש הקב"ה להחריב את ביהמ"ק אמר כל זמן שאני בתוכו אין העכו"ם נוגעין בו אסלק שכינתי ממנו ואעלה על מכוני הראשון הה"ד אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני הביאו הפר"ד בדרוש כ"ד עיי"ש, והנה כבר הבאתי לעיל הגמ' דמנורה סי' לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, וז"ש ת"י ת"כ שנים הי' נוהג הדלקת הנרות ולכן כ"ז שהי' מדליקין הנרות הי' השכינה שורה בביהמ"ק ולא יכלו האויבים לנגוע בביהמ"ק. ואפשר עד"ז אמרו חז"ל חייב אדם לבסומי בפורי' עפימ"ש אאזצ"ל בישמח משה פ' שמיני בדברי הגמ' עירובין ס"ד דאמר רב נחמן אנא עד לא שתינא רביעית יין לא צלילא דעתאי והוא דלענין שכל אנושי יין טורדו אבל ביין של שמחה