עצי חיים על התורה קיג

שיקבלו ישראל את התורה והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ היינו חביבים לפני המקום יותר מכל העמים כיון דלגבי העמים לי כל הארץ ואינם שותפים במע"ב אחרי שכבר עשאום היוצר ובורא העולם אבל ישראל חביבים לפני המקום דהם כשותפים בזה אשר ישמעו בקול ה' וקבלו התורה ומתקיים העולם ע"י ישראל. וצ"ע מ ש פ ט י ם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, וברש"י למה נסמכה פ' דינין לפ' מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל מזבח, אשר תשים אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך כו' כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. נראה לי לפרש ולחבר הני תרי מימרות של רש"י והיו לאחדים עפימ"ש ביש"מ פ' קרח עה"פ המעט מכם וגו' כי מדרך השלימים הוא במה שמקבלים טובות וגדולת מהשי"ת הוא מקטין עצמו יותר כמו שדרשו חכז"ל עה"פ לא מרובכם מכל העמים וגו' אמר הקב"ה חשקני בכם דאפי' בשעה שאני נותן לכם גדולה אתם ממעטים עצמיכם לפני, נתתי גדולה לנמרוד המריד את כל העולם וכו', נתתי גדולה למשה ולאהרן אמרו ונחנו מה וה"נ אמר משה רבינו ע"ה כי יודע השי"ת מי שמקטין עצמו ע"י הגדולה זה ראוי אליו וא"כ ראו ההפרש כי אתם ע"י הגדולה שנתן לכם הקב"ה אין אחד מכם מתקטן רק אדרבה וכו' והיינו המעט מכם וכי אחד מכם נתמעט בעיניו ע"י כי הבדיל א' אתכם, ואהרן מה הוא שנתקטן בעיניו עכ"ד ז"ל. והנה פירשתי הגמ' הנ"ל אפי' בשעה שאני נותן לכם גדולה אתם ממעטים עצמיכם עפי"ד היש"מ פ' צו בטעם הקרבנות אם אדם חטא בהמה מה חטאה והעיקר הוא דעל ידי הקרבן ישים החוטא אל לבו מה זה בשביל שחטאתי ישחט בע"ח תמורתי שלא חטאה ואין עול בכפה ובודאי אין זה כ"א שצריך להשתעבד הפחות לנכבד ממנו ואם יעלה זאת על לבו יתעורר ללמוד ק"ו ומה החי לנגד אדם שלא בראו ולא הוציאו מאין ליש ולא גמלו כל טוב יאבד מן העולם עבורי עאכו"כ האדם לנגד הקב"ה ממה"מ שאינו אף חלק מני אלף אלפי וכו' ועוד שגמלנו כל טוב בודאי ראוי להשתעבד הפחות ר"ל האדם לשמו הנכבד ממה"מ הקב"ה, ויובן מאמרם ז"ל ברכות נ"ה שלחנו של אדם דומה למזבח ר"ל דגם ע"י ששוחט בהמות ועופות למאכלו ע"כ מטעם השתעבד פחות לנכבד א"כ גם מזה יוכל ליקח הק"ו הנ"ל לעצמו להשתעבד לרוממת הבורא יתעלה עכ"ד ז"ל עיי"ש ובפ' ויקרא באורך, ועפ"י דבריו יובנו דברי הגמ' הנ"ל אפילו בשעה שאני נותן לכם גדולה שאתם ברום המעלה למשול על אלה הקטנים מכם עי"ז הדבר בעצמו תקחו לכם דרך העבודה איך האדם מועט לעולם צריך למעט עצמו מפני השי"ת (ועי' מ"ש פ' קרח) הלא מעתה יובן סמיכת מאמרי רש"י כי מטעם זה נסמכה פ' דינין לפ' מזבח להורות לנו את הדרך האמת שלא יעלה על לב האדם העומד לנס עמו בראש עם קודש להגביה עצמו בגבהות ע"י הגדולה שניתן לו מהשי"ת אדרבה ע"י הגדולה ימעטו עצמם מק"ו מלפני השי"ת, וז"ש שתשים סנהדרין אצל המזבח שיהי' תמיד נגד עיניהם ענין המזבח שמקריבין עליו הקרבנות כדי שממנו ילמדו כיצד צריכים להיות נכנע לפניו ית' ואמר הקב"ה אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם כי גם משלחנו של אדם אשר הכל מוכן לפניו מכל החי אשר יאכל נוכל ללמוד זאת המדרגה הטובה השתעבדות הפחות להנכבד מכש"כ האדם הגדול מחבירו האיך ישפיל עצמו וישתעבד נגד קונו ית"ש כנ"ל מדברי מוזלה"ה וזהו שאמר לפניהם ולא לפני עכו"ם כי המדה הזאת אשר בהיות האדם ראש לשבטי ישראל אזי ע"י גדולתו מקטין עצמו לפניו ית"ש זהו רק לישראל נאמר וכדרוש הנ"ל חשקני בכם שאתם בשביל הגדולה עצמה ממעטים עצמיכם ולא כן אוה"ע שע"י הגדולה שניתן לו כש"כ דפקר טפי כי לא עשה כן לכל גוי ורק בישראל נאמרה המדה הטובה הזאת והבן. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ובמד"ר הה"ד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללוי'