עצי חיים על התורה קח

והנה דבר זה דהכל בידי שמים חוץ מי"ש יש ללמוד ממלחמת עמלק כמו שכתבתי לעיל בסמוך מדברי הרמ"א שהשר של עמלק הוא הס"מ ויצה"ר וזה תלוי רק בבחירתינו להתגבר עליו ולעקרו מקרב לבבינו כנ"ל, וכבר הבאתי כ"פ את דברי החינוך בפ' לך שהשורש מצות מילה הוא תשלום הבריאה ומה שלא נברא הארם כן לרמז על צורת הנפשות הוא ג"כ ע"י פעולת האדם עכת"ד, וא"כ מבואר דמצות מילה הוא ג"כ לרמז על הבחירה. וז"ש מה שמועה שמע ובא היינו בא להתגייר ולמול א"ע וכמ"ש בגמ' ויחד יתרו שהעביר חרב חדה על בשרו ומנין נודע לו ששמע שהכל תלוי בבחירה של האדם כי ע"כ בא הרמז ממצות מילה ואמר ששמע קרי"ס ומלחמת עמלק שמתוך שניהם יש ללמוד ענין הטוב שבאדם שעושה רצון קונו ע"י הבחירה דמשו"ה נקרע הים לפני משה וגם ענין מלחמת עמלק הוא מפני שתלוי בבחירתנו עד אשר ישקיף וירא ה' וימחה את שמו בב"א. עוד י"ל מה שמועה שמע ובא וכו' עפימ"ש א"ז זצ"ל בייט''ל פ' תצוה לפרש המשנה בר"ה (דף כ"ט) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא לומר לך כ"ז שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים הי' מתגברין וכו', דהנה כ' בעקידה שער ס"ד באריכות ותו"ד להגיע אדם אל שלימותו צריך שתהי' השקפתו אל הטוב שבשרשי מציאותו ולא על הרע שבו כי השרשים הטובים יחייבוהו לפעול פעולות טובות אמנם הרעות יחייבו אל הפחותים ועד"ז נאמר שכחי עמך ובית אביך היינו החומרי וזכור כי ממקום קדוש לקחת עכ"ד. וז"ש והיה כאשר ירים משה להתנשאות למעלה ואז"ל בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה שיש בהן ולא אל הפחיתות שבהן ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים ר"ל מכח הצורה שזה חלק הקב"ה והוא אבינו לא אל חלק החומרי שהוא מאב ואם החומרים אז וגבר ישראל אבל כאשר יניח ידו ר"ל להסתכל למטה לבחי' שפלות ופחיתות אז וגבר וכו' עכ"ד ז"ל. ובזה י"ל הפ' ופרעה הקריב וישאו בנ"י את עיניהם וגו' ודרשו חז"ל הקריב את לבם לאביהם שבשמים ר"ל דהקריב את לבם שיהי' וישאו בנ"י את עיניהם היינו להסתכל למעלה שבהם ולא לפחיתות וכנ"ל. וז"ש מה שמועה שמע ובא ונתגייר מדוע לא הביט אל פחיתות ערך שבו ובית אביו שהי' מזרע חם אבי כנען המקולל כ"כ ברבינו בחיי על גיורא עד עשרה דרי שהי' דור עשירי לחם אבי כנען והאיך מלאו לבו לגייר עצמו ולהסתפח בנחלת ה' והי' כמשיב קריעת י"ס ומלחמת עמלק ר"ל משם בארה שצריך האדם להתנשאות עצמו בדרכי ה' כמו שמצינו על הים וישאו בנ"י את עיניהם וכמו כן במלחמת עמלק כאשר ירים משה ידו ועי"ז מלאו לבו לבא להתגייר ועי' מ"ש בפ' שלח. אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם וגו' עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' וקשה שתי פעמים אשר הציל ל"ל גם עתה ידעתי הלא כבר שמע, עי' רש"י, וי"ל עפימ"ש בקדושת לוי בכללות הנסים ותו"ד כי מאתו לא תצא הרעות רק הכל טובות וכל מכה היה טובה לפרעה שעי"ז נתגדל ונתקדש שמו ית' בעולם וזהו חשקת של הצדיקים שעל ידם יהי' קידוש ש"ש אפי' ע"י הכאות ויסורים כדמצינו ברע"ק שאמר מתי יבא לידי ואקיימנו אך שהאומות אטומים להבין התועלת הזה. ובזה פי' אאז"ל ביש"מ פ' בא אות ה' ליישב הקושי' על הכבדת לב פרעה כיון דבאמת טובה הוא להם שיתקדש ש"ש על ידם ע"י האותות והמופ' א"כ אין בזה עוות משפט אם הכביד את לבם כדי שיעשה להם האותות ואדרבה חסד גדול הי' להם עכ"ד ומבואר מזה כשם שעשה ה' לישראל טובה במה שהצילם מיד מצרים כך גדלה הטובה גם להם שנתקדש שמו יתב' בעולם. וז"ש יתרו והודה וברך לה' שני פעמים הא' מה שעשה ה' טובה לנו ואמר אשר הציל אתכם דייקא וגם אשר הציל את העם אפי' אם לא הי' זאת לנו רק אחד מן העם אך כיון שנעשה הנס ונתקדש שמו ית' בעולם ע"י וא"כ נעשה טובה להם ואמר דלכן הוא טובה למצרים כיון דעתה ידעתי