עצי חיים על מועדים סה

כל המצות לעשותן בהר סיני וחשוב המחשבה לחצי שיעור ועביד קצת מצוה דהא בודאי נגמר בדעתו לעשות מצוה כדי שלא לעבור על שבועתו שכבר נשבע על הר סיני וחזי לאיצטרופי אבל באם עבר על לא תשא וחשוד לאותו דבר הוא בזה אמרינן דמחשבה טובה אין מצרף עמו למעשה כיון שכבר הוחזק לעבור על לא תשא וכיון דמהעבירה אינה נעשה מצוה ומשו"ה לא ינקה בלא פרעון על הפסד העבירה דהא מעבירה נעשה עכ"פ כשוגג ולא ינקה לגמרי ויתבאר שפיר דברי הגמ' ביומא הנ"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו עליהם יחי' ר"ל מדכתיב עליהם יחי' וקשה מה טובה הוא שיחי' הא טוב שלא נברא משנברא ומוכרח לומר משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה והמעשים טובים הם יותר מל"ת וטוב יותר שנברא כנ"ל ומזה מוכח ג"כ שזדונות נעשות לו כזכיות דהא מחשבת התשובה יחשב ג"כ כמצוה וא"כ נעשה מהעבירה ג"כ מצוה וא"ש הכל

ז) שובה ישראל וגו' אמרו אליו כל תשא עון וגו' ובמדרש ילקוט ר' יודן אומר כל תשא עון ועונתינו לא תשא ר' נחמי' אומר כל תשא כלהון שבוק ואי לא תסב פלגא ותשבוק פלגא וים להבין במאי פליגו הני תנאי וגם אמאי רק פלגא תשבוק גם יש להבין דברי המדרש רבה איכה השיבנו ה' אליך וגו' אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שלך היא תשיבנו א"ל שלכם היא שנא' שובי אלי וגו' וצריך להבין ענין הויכוח בין הקב"ה ובינינו

ונראה בהקדם לפרש הכתוב נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את הא' התהלך נח ופירש"י בדורותיו יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי והקשו המפורשים אם יש לדרוש לשבח מנ"ל לדרוש לגנאי ובמאי פליגו את הא' התהלך נח פירש"י נח הי' צריך סעד לתומכו ויש להבין אם הי' צריך סעד למה נקרא צדיק תמים הא לא בצדקתו עשה כי אם ע"י הסעד וגם מהו תמים דמשמע דיש צדיק שאינו תמים ונראה לפרש דהנה בעירוכין דף י"א אמר אביי נקטינן משורר ששיער במיתה וקאמר תנאי היא מעשה בר' יהושיע בן חנניא שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא וכו' דכ"ע אזהרה היא מ"ס מסייע גזרו בי' רבנן ומ"ס מסייע לא גזרו בי' רבנן וברמב"ם פ"ג מה' כלי מקדש לוים שעבדו עבודת הכהנים או שסייע לוי במלאכה שאינה מלאכתו חייבין מיתה והקשה בכסף משנה הא בגמ' מבואר דאפי' אביי לא מחייב מיתה למסייע ותי' בכ"מ דהרמב"ם פוסק כדברי הספרי דמשמע שם דמשורר ששיער אפי' לא הי' רק מסייע חייב מיתה גם האריך בזה באור החיים פ' קרח ע"ש ומבואר דיש פלוגתא בין תלמידא דידן ובין הספרי דבגמ' עירובין מבואר דמסייע אין בו ממש ומשו"ה משורר שסייע לשוער פטור והספרי פוסק דמסייע כאלו עשה מעשה לבדו וחייב כאלו הוא עשה כולה ולפ"ז י"ל בכל העבודה ומצות ה' אשר יעשה אותם האדם ולא עשה אותו לבדו כי לא יכול להתגבר על יצרו כי אם ע"י עזר וסיוע נמי י"ל כן דלגמ' דידן דמשמע דמסייע אין בו ממש א"כ הוא כאלו עשה כולה מעצמו בלתי עזר מזולתו אבל אם אמרי' דמסייע יש בו ממש והוי כאלו שניהם עשאוהו א"כ לא מיקרי שהוא עשה כולה דהא המסייע נמי מצטרף בהדי' להיות נקרא על שם שניהם ויתבאר דברי הכתוב נח איש צדיק תמים הי' בתמימות ובשלימות בכל עבודתו ונקרא תמים אם ה"א ואמר הכ' את הא' התהלך נח כפירש"י שהי' צריך סעד לתמכו דאע"פ שהי' צריך סעד לתומכו אפ"ה מיקרי תמים במעשיו כאלו עשה הוא לבדו כולה והיינו כדברי תלמודא דידן דמסייע אין בו ממש אבל לדברי הספרי דמסייע יש בו ממש א"כ אינו נקרא תמים דהא המסייע וסעד לתומכו יצטרף עמו כאלו שניהם עשאוהו רק בדורותיו נקרא תמים אבל אלו הי' בדורו של אברהם אבינו ע"ה לא הי' נקרא צדיק תמים וזה שפירש"י יש דורשין לשבח היינו דס"ל דמסייע אין בו ממש ויש דורשין לגנאי כדברי הספרי דמסייע יש בו ממש

ויתבאר בזה ג"כ הכתוב דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב ואל א' כי ירבה לסלוח וקשה הלשון כי ירבה ונראה דהנה דרשו חז"ל בר"ה דף י"ח בהמצאו אימת היא מצוי אלו עשרת ימים שמראש השנה ועד יוה"כ והנה אם השי"ת ממציא לנו והוא עוזר לנו בימים אלו