עצי חיים על מועדים נא

שכתבתי בישעי' עה"פ ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה כי ציון במשפט ודין הוא שתפדה כי הוא לא חטאה ולקתה בעונותינו אך ושבי' בצדקה צריך פדיון בתורת צדקה וז"ש מי יתן כלו' בבחי' ציון תהי' ישועת ישראל שיהי' זכאים בדין ויושעו במשפט עכ"ד והנה עיקר תקיעתינו שתעלה לרצון ולרחמים לעורר למעלה על גאולתינו ופדות נפשינו להעלות זכרונינו לפניו ית"ש שיתעורר שופר שלמעלה לרצון וכדכתיב והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול לחירותינו וע"כ אמר הכתוב תקעו בחודש שופר על הכוונה כדי לעורר עי"ז למעלה לגאלנו במהרה ואם כי חק לישראל הוא אפשר אינם ח"ו כדאי לעצמם עכ"ז הוא משפט לא' יעקב ר"ל שיעשה למען שמי הגדול כדכתיב אם לא למענו למעני אעשה ישעי' מ"ח וע"כ אע"ג דלישראל הגאולה הוא בבחי' חק אבל הוא משפט ר"ל בדין לא' יעקב עבור א' יעקב

מב) בפ' פנחס ובחודש השביעי וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהי' לכם ועשיתם עולה וגו' ובמד"ר פ' אמור מדקדק בכל המוספין כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אשה הא כיצד ע"ש גם יש לדקדק למה אסמכי' קרא יום תרועה יהי' לכם לזה דועשיתם משא"כ בכל הקרבנות וכמו דכתיב ועניתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשי והקרבתם עולה וגו' וה"נ בר"ה הול"ל יום תרועה וגו' ואח"כ כל מלאכה ל"ת ואח"כ ועשיתם וגו'

ונראה דהנה אמרו חז"ל בר"ה דף ל"ב שהמלאכים שואלים למה אין ישראל אומרים הלל בר"ה והקשה ביד יוסף ממ"נ אם המלאכים אומרים שירה באמת יקשה הא ק"ו היא מקריעת י"ס שלא אמרו המלאכים שירה כמאמרם ז"ל מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכש"כ כשישראל הם בדין ואם אין אומרים למה לא שאלו על עצמם ותי' אאזלל"ה ביש"מ לר"ה אות י' עפ"ד הרי"ף בע"י ברכות דף ג' על כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג אוי שהחרבתי את ביתי וכו' ופי' בע"י כי בלילה מדה"ד גוברות בעולם והמלאכים ממתיקין תוקף הדין בשירתם והלולם לה' ובזמן שבהמ"ק קיים הי' האברים והפדרים שהי' נאכלים ע"ג המזבח כל הלילה ממתיקין כחות הדין ועל כל משמר ומשמר הקב"ה יושב ושואג כי יותר הי' חפץ בתיקון ההוא הנעשה ע"י האברים שהוא ע"י ישראל יותר מהתיקון הנעשה ע"י מה"ש עכ"ד הרי"ף והנה בכל השנה יש יכולת בידם להמתיק הדין משא"כ בר"ה אין יכולת בידם כלל רק ביד ישראל כדכתיב עלה א' בתרועה וגו' ודרשו במדרש כשהוא עולה בדין הוא עולה וכשישראל תוקעין בשופר עומד מכה"ד ויושב על כסא רחמים וא"כ מיושב שהמלאכים שואלים רק על ישראל שהם ממתיקין הדין ע"י השופר וא"כ בהם תלוי ומדוע לא יאמרו הלל כדי להמתיק בהלולם כח הדין עכ"ד אזללה"ה ע"ש ובזה יתבאר המדרש אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אוה"ע יודעין להריע כמה קרנות יש להם וכו' אלא יודעין לפתות את בוראם בתרועה ר"ל דישראל דייקא יודעין לפתות את בוראם היינו למתק כח הדין בר"ה משא"כ המלאכים אין בידם כלל רק ביד ישראל ויתבאר ג"כ באין מליץ יושר מול מגיד פשע היינו אם המלאכים לא יכולין להיות מליץ יושר מול מגיד פשע היינו אם המלאכים לא יכולין להיות מליץ יושר כיון שאין בידם בר"ה למתק הדינים הגיד ליעקב דבר חק ומשפט היינו השופר שהוא חק לישראל ומשפט לא' יעקב ובזה יומתק הדין ע"י ישראל עצמם וצדקנו במשפט המלך המשפט שיעמוד ע"י השופר מכסא דין ויושב על כסא רחמים

ומבואר מזה דבר"ה יומתק הדין בשופר ע"י ישראל לבדם ולא ע"י המלאכים וכמו דע"י הקרבנות שנעשו ע"י ישראל ונעשה התיקון ע"י הישראל ולא ע"י המהיש כמו כן הוא בר"ה ע"י השופר ויתבאר הכ' יום תרועה יהי' לכם ועשיתם עולה וגו' ר"ל דהתרועה הוא כמו העולה דנעשה תיקון למתק הדין ע"י הישראל כמו כן הוא ע"י התרועה נעשה ההמתקה ע"י ישראל ויתבאר בזה ליישב קושי' המדרש מדוע לא כתיב והקרבתם עולה אלא ועשיתם עולה וי"ל דהיינו לאשמעונין בזה דהתרועה עצמה הוא כמו שעשה את העולה