עצי חיים על מועדים לד

לא שת אאע"ה לזאת למען גודל אהבתו לה' רצה לשחוט את בנו וזהו רק אצל אאע"ה משא"כ אצל יצחק לא הי' נסיון רק זה אשר פשט את צוארו לשחיטה וזה מילתא זוטרתי לגבי' אבל נסיון הזה שלא לבטל הגז"ד לא הי' שייך אצלו ובשביל כך לא נתייחס הנסיון ליצחק רק לאברהם עכ"ד הקדושים

ולפע"ד ע"ד י"ל באופן אחר קצת במה שהי' לאאע"ה לבטל הגז"ד וגם במה שהי' הנסיון לאברהם יותר מיצחק עפימ"ש האלגז"י בספר אהבת עולם לפרש הפסוק א' ברוב חסדך ענינו באמת ישעך כי מתחלה ביקש בחסד ואח"כ באמת שהוא בדין וכתב כיוון בזה למ"ש הטור בסי' צ"ח ואל יחשוב האדם לומר ראוי שיעשה הקב"ה בקשתי כיון שהתפללתי כי אדרבה זה יה' כמזכיר עון אלא יבטח שיעשה הקב"ה בקשתו בחסדו וז"ש אינו ראוי שתענינו אלא ברוב חסדך עננו באמת ישעך כיון במלת ישעך למ"ש ז"ל בכ"מ כי כביכול הקב"ה נגאל ע"י גאולת ישראל וז"ש מה שאמרתי שתענינו בדרך חסד הוא לענין מה שנוגע אלי אמנם למה שאני אתפלל שתבנה בהמ"ק שבזה היא ישעך אני שואל באמת ובדין גמור ואינו מתבייש כיון שהוא ישעך עכ"ד הובא ביש"מ פ' תשא עה"פ ורב חסד עי"ש ובזה יש לפרש הכתיב בפי שמות מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ופירש"י מה זכו ישראל שיעשם להם נס ואמר הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא על ההר הזה ופירש"י וששאלת מה זכות יש לישראל דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידום לקבל התורה והקשו המפורשים הא הי' להם עוד זכותים כמבואר במדרש בזכות ד' דברים נגאלו וכו' וגם הא קבלת התורה עדיין לא הי' ואין זה נקרא זכות ולהנ"ל י"ל דמרע"ה אמר מה זכו ישראל היינו דכל מה שעושה הקב"ה עמנו לטובה הוא בחסדו דאל"כ הוא כמזכיר עון כדברי הטור וע"ז השיב לו הקב"ה תעבדון את הא' על ההר הזה ר"ל כיון דע"י גאולת ישראל אח"כ יקבלו עליהם התורה ויתגלה כבוד מלכותו בעולם א"כ בדין הוא שיגאלנו כיון דהדבר נוגע למען כבוד שמו יתברך ויתעלה

ויש לפרש בזה מאמרינו בסליחות לער"ה אל תבא במשפט עמנו וגו' מלפניך משפטינו יצא וגו' דלכאורה דבריו סותרים זא"ז דמתחלה אמר אל תבא במשפט עמנו ואח"כ אמר מלפניך משפטינו יצא וי"ל דהכי קאמר אל תבא במשפט עמנו היינו שאין אומרים אשר זכאים אנחנו בדין ובמשפט כי לא יוצדק לפניך כל חי היינו כמ"ש הטור דאם אומר ראוי היא שיעשה בקשתי הוא כמזכיר עון וע"כ לא יוצדק לפניך דמזכיר עונותיו בזה אלא מלפניך ר"ל עבור כבוד שמו ית' אנו מתפללים דבזה שיבא ישועה לישראל יהי' כבוד שמים וכמשה"כ למה יאמרו הגוים אי' נא א' וגו' וע"כ אם מתפללים בעבור כבוד שי"ת אז משפטינו יצא בדין ובמשפט ועיניך תחזנה משרים שלא יהא מזכיר עונותיו

ובזה י"ל דמשו"ה הי' יכול אאע"ה לבטל הגז"ד כיון שאמר לו הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע וכבר פרשתי עפ"ד המדרש עה"פ מה תתן לי ואנכי הילך ערירי ומבואר דבנים שאינם מהוגנים יותר טוב בעיני אברהם אם לא יהי' כלל והיינו כי ביצחק יקרא לך זרע ר"ל לך לדעתך רק יצחק יקרא זרע ולא זרע אחר כגון ישמעאל ובני הפילגשים אינם נקראים זרע לאברהם ולפ"ז כיון דיודע הי' אברהם דרק מבנו יחידו יצחק יתקדש שמו ית' בעולם וא"כ הי' יכיל לבקש ולשאל בדין גמור לבטל הגז"ד בשביל כבידו ולמען תורתו ולא הי' צריך לבקש תחנונים בשביל הדבר הנוגע לו לעצמותו כ"א בשבילו כביכול אך למען אהבתו ית"ש לא רצה לעשות שום תחבולה לבטל עצמו ממצות השי"ת וזרז עצמו למצוה ולא השיב כלום וא"כ מיושב בזה דנסיון הי' לאברהם יותר מיצחק כיון דיצחק לא הרהיב עוז בנפשו ליטול את השם לבטל את גז"ד לאמור כי הנוגע לעצמותו הוא בשביל כבודו ית"ת אך אאע"ה הוא הי' יודע זאת כאשר הבטיח לו הקב"ה דביצחק יקרא לך זרע עיין לעיל אות י"ח

ויתבאר המדרש מה שאמר א"א הי' בלבי מה להשיבך אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע היינו אם הוא חסד חנם יש לו לבייש ואין לו פה להשיב אבל א"א הי' יכול לבקש באמת ובדין כיון דאם הי' נשחט יצחק מי יקבל עליו עול