עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים רצז

Atzei Chaim Moadim 297 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בשכמל"ו כדין המזכיר ש"ש שלא כדת אבל בימי משה הי' השראת השכינה יפה הזכירו אחר שני תיבות עכ"ד באריכות ועיי' ביש"מ פ' נשא, ויתבאר דברי הכתוב זה א' ואנו' א' אבי וארוממנהו ופירש"י זה א' וגו' בכבודו נגלה אליהם וא"כ כיון שהי' השראת השכינה לכן הי' ראוים ישראל לומר שירה ואמר א' אבי וארוממנהו לומר שירה וזש"ה וירא ישראל את היד הגדולה שראו בעינהם את היד הגדולה ר"ל השראת השכינה שהי' אז על ישראל לכן אז ישיר משה ובנ"י וגו' ופירש"י עלה בלבם לומר שירה שראוים להזכיר את השם כיון שהם קרובים לה' ע"י השראת השכינה וזש"ה קדמו שרים אחר נוגנים ואמר הקב"ה יקדמו בני תחלה כיון דהמלאכים רצו לומר שירה תחלה כמו שהי' במצרים בבחי' הסתרת פנים ועל כן הי' המלאכים ראוים להזכיר את השם ולומר שירה קודם ישראל אבל בעת שהי' ישראל על הים אשר בכבודו נגלה עליהם וישראל ראוים להזכיר את השם אחר שני תיבות וזה מדרגה גבוה מעל המלאכים וע"כ אמר הקב"ה יקדמו בני תחלה אחר שני תיבות ואלו מה"ש אחר שלשה תיבות וחביבין הי' ישראל וקרובים לפני המקום באותו שעה יותר ממה"ש

כ) אז ישיר וגו' במד"ר ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו עוד במדרש הים ראה וינוס מה ראה ראה ישראל באים ורכוש מצרים בידם ונראה עפ"מ שפירשתי הכ' ויאמר משה אל הא' מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים ויאמר וגו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ופירש"י וכי אוציא מה זכו ישראל שיעשה להם נס וקשה וכי לא הי' שום זכות לישראל היתכן על כלל ישראל להאמר כן

וי"ל עפ"מ שאמרו חז"ל אין ישראל נזונין אלא בזכות האמונה היינו כיון דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק על מצות אמונה מגיע שכר טוב בעוה"ז והיינו דכתיב וצדיק באמונתו יחי' ר"ל על האמונה יחי' בעוה"ז וכבר האריכו המפורשים בטעם הדבר עיי"ש ולפ"ז י"ל דמשו"ה אמר מה זכו ישראל שיעשה להם נס דהא אפי' כל זכות שיש להם עכ"ז שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והשיב לו השי"ת בהוציאך וגו' תעבדון את הא' וגו' ר"ל שיקבלו עליהם עול מלכות שמים והיינו שיאמינו בה' ויקבלו עליהם מה שישמעו מפי הגבורה על ההר הזה אנכי ולא יהי' לך וזה הוא האמונה וע"ז מגיע שכר טוב בעוה"ז ועל כן הם כדאים שיעשה להם נס ויקבלו שכרם בעוה"ז להוציאם ממצרים קודם הזמן בשכר האמונה וז"ש ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו ודקדקו המפורשים דאיפכא מיבעי' לכתוב וישמעו כי פקד ה' ויאמן העם ולהנ"ל י"ל ויאמן העם וכיון שהאמינו וישמעו לשון הבנה כי פקד ה' את עמו ר"ל שהבינו שיש להם שכר בעוה"ז בזכות האמונה ועל כן יש להם שכר והבינו כי פקד ה' את עמו וז"ש המדרש מה ראה וינוס ראה רכוש מצרים בידם היינו שיש להם רכוש גדול וכיון דשכר מצוה בהאי עלמא הוא רק בזכות האמונה שמגיע שכר בעוה"ז וכמו שאמר השי"ת למשה שיש להם זכות האמונה שיגאלו בשביל שיקבלו ישראל עליהם האמונה על ההר הזה ויתבאר המדרש אז ישיר וגו' ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו ר"ל בזכות ויאמינו בדברו ע"י כן זכו שיעשו להם ניסים ושכר טוב בעוה"ז ואח"כ וישירו תהלתו

כא) עזי וזמרת יה וגו' זה א' וגו' יתבאר עפי"מ שדרשו חז"ל בשעה שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח למעלה וכמו שנאמר תנו עוז לאלקים וכן הוא בזוהר ח"ב דף ל"ב עיי"ש ולהסביר הדבר מה צריך להוסיף כח למעלה וכלום חסר כח להוסיף או לגרוע ויש לומר עפ"ד האלשיך בפ' שלח עה"פ ושמעו מצרים כי העלית את העם הזה בכחך מקרבו וכ' שם האלשיך מה ענין כח ויד חזקה שנאמר בהשי"ת וכי צריך ליד חזקה מי יאמר לו מה תעשה הלא כל הגוים כאין נגדו וצ"ל דעיקר הכח ויד חזקה הוא נגד מדת הדין שמקטרג הלא אתה מלך אוהב משפט מה נשתנו אלו מאלו עכ"ד ועיי'