עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים רפח

Atzei Chaim Moadim 288 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

חולה כנ"ל וע"כ צריך להיות דבוק בשניהם אהבה ויראה

ד) שמנו נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי יש לפרש ע"ד האמור בחוה"ל דמה שאדם עושה מצות ומעש"ט הרי הוא עוסק בשל עצמו אבל מה שעוסק בעניני עוה"ז ה"ה כאלו עושה בשל אחרים כי אינו לו קנין עצמיות כי לא ירד אחריו כבודו עיי"ש ועפי"ז פי' בסדש"ש ואיש את קדשיו היינו מה שעוסק בקדשיו במצות ומעש"ט לו שלו תהי' עיי"ש וז"ש שמנו נוטרה את הכרמים של אחרים ר"ל במה אשר האוה"ע נחרו בנו לבלבל מחשבותינו בעניני עוה"ז להמציא טרף לנפשינו ואך הבל הוא כאלו עוסק בשל אחרים ולכן כרמי שלי שהוא בעצם שלו היינו מצות ומעש"ט המלוין לו לאדם ח"ו עי"ז לא נטרתי וכמו שאמרו חז"ל ברכות ליה אדם חורש בשעת חרישה קוצר בשעת קצירה תורה מה תהא עלי' ובזה יש לפרש שאלת הרשע מה העבודה זאת לכם היינו שגם עבודת ה' אינו לכם משלכם וכמו עניני עוה"ז אינו לכם מה שיש לו אינו שלו כמו כן עבודת ה' אינו שלו קנין עצמיי ועל כן אמור לו בעבור זה עשה ה' לי ר"ל שאינו כן כי המצות ומעש"ט אשר יעשה אותם האדם הם לי שלו קנין גמור ואין לו לאדם בעולמו כי אם את אשר יקנה שלימות הנפש ושלו הוא

ה) כמגדל דוד צוארך במד"ר שהגדיל דוד אתכם בספרו שאמר לגוזר י"ס לגזרים כל"ח ויש לפרש עפימ"ש אא"ז ז"ל בייט"ל פ' קדושים עה"פ לגוזר י"ס לגזרים והעביר ישראל בתוכו עפ"י דאיתא במדרש שאמר שר של ים מה נשתנו אלו מאלו א"ל הקב"ה שוטה אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון וז"ש לגוזר י"ס לגזרים ושלא תאמר מה נשתנו וכו' לזה אמר ויוצא ישראל מתוכם מכח תוכם הטוב שהוא קדוש לא' היינו שישראל לא עשו רק באונס ובשוגג עכ"ד ז"ל ויתבאר בזה משה"כ ויחן שם ישראל ופירש"י כאיש אחד בלב אחד ר"ל דבלבם הי' כולם שווים לטובה וכמ"ש חז"ל גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות וז"ש המדרש כמגדל דוד צוארך שהגדיל דוד אתכם בספרו לגוזר י"ס לגזרים והעביר ישראל בתוכו ר"ל כנ"ל ע"י תוכם הטוב אשר ממעקי הלב אנו לה' תלוים וזה שהגדיל דוד אותנו להעיד בנו בי כן אנחנו מקרב איש לעשות רצון אבינו שבשמים ואשר על כן העבירנו בתוכו בחסדו ית"ש

ו) אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחו לי וגו' יתבאר ע"ד שכתב הטו"ז או"ח סי' א' לפרש דברי הטור אעירה השחר אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי שיש שני מיני התעוררת תחלה מתעורר מלמטה ואח"כ בא עליו התעוררת העליון לסייע לו וע"ז שיבח דוד את עצמו שהי' במעלה כ"כ עד שהתעוררת שלו מלמטה א"צ לסיוע התעוררת שלמעלה וע"כ אמר אני מעורר השחר עכ"ד והיינו שאמרו חז"ל פתחו לי פתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם היינו אע"ג דהתעוררת בא מלמעלה כפתחו של אולם אבל עכ"פ מתחלה צריך לעורר עצמו מלמטה כמו שאמר דוהמע"ה שנתעורר מעצמו תחלה וזש"ה ולבי ער שנתעורר בלבו מקודם ואח"כ קול דודי דופק בהתעוררת מלמעלה פתחו לי היינו אם פתח מקודם מעצמו תחלה ועי' מ"ש בפ' ויקרא

ז) קול דודי הנה זה בא ובמד"ר זה משה בשעה שאמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלים א"ל והלא לא שלמו ת' שנה א"ל הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבוניכם אלא מדלו על ההרים וגו' עפמ"ש החיד"א בשמחת הרגל וח"ס עה"ת בפ' וארא הטעם שהקב"ה דלג על הקץ שנגזור ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ולא הי' כי אם רד"ו שנים עפי"מ דקי"ל הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שיעבוד והקב"ה הקדיש את בנ"י לעצמו ולכבודו כדכתיב קודש ישראל לה' וע"כ ההקדש הפקיע אותם מידי שיעבוד מצרים ע"ש ובזה פירשתי משה"כ בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים ופירש"י בעבור זה שאקיים מצותיו ר"ל בשביל זה יצאנו ממצרים קודם שנשלם הזמן בשביל זה שקדשנו במצותיו והקדש מפקיע מידי שיעבוד עשה ה' לי ופירש"י רמז תשובה לבן הרשע לי ולא לו אלו הי' שם לא הי' נגאל דכיון שהוא