עצי חיים על מועדים רפו

מעקה עד שלא נתתי לו בית ציצית עד שלא נתתי לו בגד וכו' ענינו כי בכל דרכיך דעהו ובכל הענינים אפי' במילי דעלמא צריך האדם להקדים ולקבוע במחשבתו בראשיתו כדי לקיים מצות בוראו וע"ז נאמר מי הקדימנו ואשלם עפ"י הדין ועז"א בתחלה ואמת מגיע לו שכרו עפ"י הדין ולבסוף שאינו מקיים המצוה כ"א אחר שמקדים לו הקב"ה לתת לו בית וטלית אז ורב חסד אינו מגיע לו שכרו כ"א בחסד ורחמים עיי"ש באורך ובזה פי' מוזללה"ה בייט"ל בראשית ברא א' כלומר בשביל ראשית בשביל מי שמקדים לקיים המצוה במחשבה בראשית המעשה ברא א' כי הוא יכול להתקיים עפ"י הדין עיי"ש ובזה פירשתי בפ' שלח הכתוב לך אכול בשמחה לחמך וגו' כי כבר רצה א' את מעשיך ויתבאר לך אכול בשמחה לחמך שיה' נקרא לחמך שלך מה שמגיע לך עפ"י הדין והאמת ולא רק מצד החסד אם כבר בראשית המעשה רצה א' את מעשיך ויתבאר דברי הכתוב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן ר"ל גם אם תקצרו קודם הבאת העומר אבל ראשית קצירכם קודם שתקצרו תהא הראשית במחשבתו ע"ז כדי להביא את העומר אל הכהן

ו) א"י לתרץ קושי' הגמ' ראשית קצירכם דמשמע שתהא ראשית לכל הקצירות וכתיב וקצרתם וגו' והבאתם ומשמע שיכול לקצור קודם הבאת העומר גם יש לדקדק משה"כ ראשית קצירכם אל הכהן תיבת אל הכהן לכאורה שפת יתר דהא כל הקרבנות צריך להביא אל הכהן ולהלן דכתיב והקרבתם מנחה חדשה לה' לא נאמר אל הכהן גם מה שאמר מנחה חדשה צ"ב והנ"ל עפימ"ש המפורשים בענין הספירה שהוא כמו ספירת שבעה נקיים שהאשה סופרת לטהר עצמה אחר ספירתה וכמו כן גם עתה קודם מתן תורה שהוא דוגמת נשואין לישראל יש לספור ז' נקיים מן טומאת מצרים עיי"ש והנה אמרי' בסוטה דף מ"ט משחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות תניא ר"ש ב"א אומר משפסקה טהרה מישראל בטלה טעם הפירות רב הונא אשכח תמרא וכו' אתא רבה ברי' אמר לי' מורחינא ריח טוב א"ל בני טהרה יש בך ופירש"י לפיכך מריח בה ריח טוב עיי"ש ומשמע משם דמי אשר נפשו טהורה הוא לא ניטל ממנו טעם הפירות וקטעם בה ריח וטעם טוב והנה יתכן לומר כיון דכל הקרבנות צרין להביא ממין היפה כל חלב לה' ואין תורמין מן הרעה על היפה לכן גם הבאת העומר בודאי דצריך להביא מן היפה והיינו שאמר הכתוב והבאתם את עומר ראשית קצירכם ר"ל ראשית ממין הטוב והיפה וזהו ראשית כמשה"כ בהבל שהביא מבכורות צאנו והיינו מן המובחר שבצאנו ולכן כיון שצריך להביא ממין היפה על כן צריך להביא אל הכהן דייקא שגופו טהור בכל מיני טהרה והוזהר מכל טומאה שלא יטמא לנפש של עצמו ובזה שהביאו אל הכהן הוא ראשית ר"ל מובחר כיון שהכהן טהרה יש בו ולכן טעים טעם טוב והנה אח"כ כשיעברו שבע שבועות שהוא לטהר את עצמו גם כל אדם יכול להשיג ולהגיע למדרגה זה של הכהן שיש בו טהרה וממילא דטועם טעם וריח טוב כמו הכהן וע"כ אמר והקרבתם מנחה חדשה לה' שהוא חדשה לו בטעם חדש וטוב ולא אמר הכתוב אל הכהן כיון שאינו מתייחס המנחה אל הכהן דייקא כיון שגם הוא כשיטהר יכול להרגיש טעם וריח טוב כמו הכהן

שיר השירים

א) כשושנה בין החוחים ובמדרש מה השושנה הזו ניכרת בין החוחים כך היו ישראל ניכרים בין המצריים שלא שינו את שמם ולא שינו מעשיהם וכו' ויל"ד אמאי קרו להם בין החוחים במה שלא הי' ישראל שוים בשמם ומעשים להמצריים ואף דלישראל נאסר להו להקרא בשמם של המצריים אבל הרי לא נאסר להמצריים להקרא בשל עצמם והנראה עפימ"ש במדרש במגלת אסתר עה"פ ישנו עם אחד וגו' ואיתא שם אמר המן שנהון רברבין שאוכלין ושותין ואומרים עונג שבת עונג יו"ט וכו' וכל מה שהי' המן מקטרג על ישראל מלמטה הי' מיכאל מלמד עליהם סנגוריא מלמעלה אמר לפניו רבש"ע אין בניך מתקטרגין על ע"ז ועל ג"ע ושפ"ד אלא על שהן משמרין דהך