עצי חיים על מועדים רפד

ב) א"י עפי"מ דאמרינן במשנה קידושין דף ל"ז כל מצוה שהוא תלוי בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ישראל ונ"ל הטעם בזה ע"ד אגדה עפימ"ש המהר"ם שיף על המאמר פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו' אם אתה עושה כן אשריך וכו' כי לפעמים ילמד תורה ע"י הדחק שבאמת אין לו מה לאכול אכן אם הי' לו לא הי' לומד בדוחק ויש שהוא עשיר מופלג ועכ"ז היא לומד ומסתפק בלחם ומים וזהו אם אתה הוא העושה כן אז אשריך וכו' לאפוקי אם אין לו אז הקב"ה הוא העושה עכ"ד ועיין ביש"מ פ' צו בטעמים על שבה"ג ובזה יש לומר ג"כ דמשו"ה כשהי' ישראל שרוים על אדמתם איש תחת גפנו ואיש תחת תאינו באין מחסור כל דבר לכן צו ה' אותנו לתת מברכת ה' עלינו לכהנים וללוים למי אשר לא יגע ולא עמל בעבודתו מאומה כי זהו עבודה תמה ונרצה לו לפני ה' באם יש לו הכל ומזומן לפניו כל דבר ועכ"ז בכוחו יגבר איש לתת מפרי בכורי תבואותיו אשר בעודו בכפו יבלענה לאיש אשר לא כל אלה לו ואז עי"ז אשריו בעוה"ז ובעה"ב אבל לא כן עכשיו בעוה"ר כשגלו והנם יושבים על אדמת נכר בארץ לא להם ואין קנין ומקנה לישראל בחו"ל אף במה שיתנו אין זו רבותא ויתר שאת אם בין כך ובין כך מה להם ובמסכנות יאכל בה לחם ורק בארץ אשר לא חסר לנו כל בה ועכ"ז אנו מסתפקים בזה השארית אשר נתן ה' לנו בזה אנו מאושרים וברוכים לה' בשמים ובארץ וז"ש כי תבואו אל הארץ דייקא ארץ מלאה כל טוב ועכ"ז תביא את ראשית קצירך אל הכהן ואמר המדרש מה יתרון לאדם בכל עמלו אשר יעמול תחת השמש באופן כזה דייקא אם יעביד ויעלה ויצליח ויקדישנה עולה לה' אז אשריו בעוה"ז ועוה"ב

ג) וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה', להבין לשון הכתוב תמימות מהו וגם הא ממילא ידעינן דאחר מספר שבע שבועות יגיע למספר חמשים גם למה נקראת מנחה זו חדשה הלא של העומר קודם ועי' רש"י

והנ"ל בזה עפימ"ש בזוה"ק הביאו האלשי"ך ועי' בעקידה והאריכו בזה בספה"ק דתספורת חמשים יום מפסח עד עצרת הוא כדי לתקן כל המידות אשר פגמנו מראש עד סוף ובעת ההוא אנו צריכין לברר וללבן עדי נהי' ראוים לקבל עלינו התורה בחג השבועות בנפשו ונשמתו, והנה נחלקו הקדמונים איזה עדיף אם המתאווה ומתגבר על יצרו או מי שאינו מתאווה כלל דלדעת הרמב"ם ז"ל מי שאינו מתאווה כלל ואין לו שום נטי' אל הרע הוא עדיף כי הוא השלם במידותיו וחסיד יתקרו וחלקו עליו כי אדרבה המתגבר עדיף שעושה לכבוד קינו משא"כ מי שטבעו כך א"כ במה עובד אדוניו והנה זקיני זצוק"ל בספרו יש"מ בא כמכריע בדברי הפוסקים דבאמת דאו"א דא"ח דהתחלת האדם ודאי העיקר כהחולקים דאם נטבע כך מבטן צדיק מה פעל אבל אם אח"כ ע"י מלחמתו בחזקה כבשו ליצה"ר כ"כ עד שבא לבחינות דוהמע"ה כמו שנאמר ולבי חלל בקרבי ודאי מה טוב ועדיף מהלוחם כל ימיו והיינו כהרמב"ם כללו של דבר דבהתחלתו קיי"ל כהחולקים ובסופו כהרמב"ם וכו' עיי"ש בפ' ראה בהפטרה ולפי"ז נ"ל דאף בהתחלת עבודת האדם דעוד יש בו נטי' לרע ורק בכח יגבר האיש על יצרו וא"כ אפשר לומר דעוד לא יקרא שהגיע אל תכלית השלימות עכ"ז נ"ל דאף הוא מיקרי תכלית השלימות כיון דרק בכן ירצה האיש את מעשיו אם בבחרותו ילחם במלחמות ה' ואח"כ יכניע ויתגבר על יצרו כ"כ עד שיהא לבו שלם ונאמן בעבודתו ית"ש והנה כ"ז רק אם אח"כ באמת יבוא למדריגה הלזו שיתקן מעשיו כ"כ שלא יהא לו צד תהפוכות בלבו לבלתי סר ממצות ה' אבל אם הוא הלוחם כל ימיו ולא יבוא גם לאחר כן למדריגה היותר נרצה א"כ בודאי לא יתכן לומר שהוא בא במדריגת השלימות כיון שעוד יש בו נטי' לרע והבן ואפשר שזה מרומז בפסוק הזה וילמדינו הכתוב כאן וספרתם לכם וגו' עד ממחרת השבת השביעות תספרו חמשים יום ר"ל דמהתחלת הספירה עד סוף יום חמשים תספרו החמשים יום ר"ל דהשלימות