עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים ריא

Atzei Chaim Moadim 211 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

דהעבירות של ישראל לא נחשבים לעון רק מחצית היינו חלק המעשה אבל המחשבה לא יחשוב להם ה' עון כיון שאדרבה מחשבתם הם רצוי' לפני הקב"ה ולא הי' כוונתם על רוע המעשה וז"ש בגמ' הקדים שקליהם לשקלי המן כיון דהמן ידע לישנא בישא לקטרג על ישראל כמאמר הגמ' במגילה וכיון דלא עשו ישראל רק לפנים הי' כדאים שיעשה להם נס ומנלן דמשו"ז שלא עשו רק לפנים לא נחשב לעון כ"כ מהא דשקליהם דאמר רחמנא ליתן מחצית השקל ולא שקל שלם מפני שאין העבירה יחשב רק למחצה היינו חלק המעשה ולא חלק המחשבה כיון שבמחשבתם הי' טובים וא"כ ליכא לקטרג על ישראל שהשתחוו לצלם כיון שלא הי' רק לפנים משום שבמחשבתם הי' לבבם שלם עם ה'

ה) בפייט אור פניך עלינו וכו' בבית נכון ונשא וכו' יתבאר עפ"מ שהקשו המפורשים בהמדרש עה"פ נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים וז"ל לע"ל יביא הקב"ה הר תבור והר סיני והר הכרמל ויבנה עליהם ביהמ"ק שנא' נכון יהי' הר ה' בראש ההרים והקשו הלא השי"ת בוחר בנימוכים כמבואר בפ"ד דמגלה ופ"א דסוטה והנה א"ז זללה"ה ביש"מ פ' יתרו מתרץ דבאמת כבוד שמים הוא להיות השראת שכינתו ברומו של עולם כאמור ה' מלך גאות לבש לכן יתגאה אמרו לא' אך קודם שנתגלה מלכותו רצונו יתברך להסתר לבוש הגאוה ולא להתלבש בו עיי"ש טעמו ונימוקו ובזה פירשתי הכתוב בפ' שמות מה שאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וגו' כי אהי' עמך וגו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ויל"ד למאי נפ"מ אם יקבלו ישראל התורה על ההר הזה או במקום אחר ועוד דיקדוקים רבים וי"ל דידוע דמשה רבינו ע"ה הי' רוצה שיהי' גאולה זו שלימה ונצחית ולא יצטרך לגלות עוד כי אם גלות מצרים יהי' גלות האחרון ולכן מתחלה סירב לילך בסליחות משום שרצה משה שלא יהי' הגאולה על ידו כיון שהוא הי' עניו מאוד מכל האדם ובמדה זו משתמש הקב"ה רק קודם גאולה השלימה אבל לעתיד במהרה ה' מלך גאות לבש וע"כ אמר משה מי אנכי וגו' היינו שהוא בענותנותו יוציא את בנ"י ממצרים הא על ידו לא הי' יכול להיות גאולה נצחית וע"כ אמר לו הקב"ה כי אהי' עמך היינו כי גם הקב"ה הוא עמו עתה בבחי' ענוה כי עוד לא הי' העת שיהי' התגלות השם ב"ה וקודם התיקון השלם הוא משתמש במדת ענוה ואמר הכתוב וזה לך האות וגו' כי הקב"ה משתמש במדת ענוה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה דייקא היינו על ההר סיני דמשם מוכח דמשתמש במדת ענוה וכמו דאיתא בסוטה הניח הקב"ה כל ההרים שבעולם והשרה שכינתו על הר סיני מפני שנמוך מכל ההרים והקב"ה בוחר בנימוכים וא"כ זה האות דמשה ראוי להיות מושיען של ישראל אף שהי' עניו מאוד משום שזה המדה הי' משתמש כעת בבחי' ענוה

ויתבאר ג"כ בפרשה דיומא אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד ע"פ משה ופירש"י משכן משכן שנתמשכן שתי פעמים והיינו שאמר הכתוב ע"פ משה כיון שנעשה ע"י משה שהי' עניו וא"כ עתיד שיתמשכן היינו הבנין הזה המקדש לא יהי' בנין עולמות רק שיתמשכן משום שהי' ע"י משה ומזה מוכח דעוד הזמן לא נשלם לגאולה נצחית אשר יהי' לעתיד בזמן אשר ה' מלך גאות לבש, וז"ש אור פניך עלינו נשא היינו כשיתגלה כבוד שמו ית' בעולם ומלכותו עלינו ואז ישתמש הקב"ה בלבוש ההדר לו ברומו של עולם וע"כ שקל אשא בבית נכון ונשא דאז יהי' כבוד שמים ובית משכנו המקדש נכון ונשא בראש ההרים כאמור במדרש הנ"ל ואז גוננו במגן א' רם ונשא דגם הקב"ה ישתמש בבחי' רם ונשא דעתה קודם הגאולה הוא בוחר בנימוכים אבל לעתיד הוא רם ונשא וזה לבושו תפארת גדולתו אשר הולמתו גבוה מעל גבוה יהי' מקום כבודו.