עצי חיים על מועדים רח

ועשו צדקה גם מה שאמר הכתוב. עשיתי משפט וצדק בל תניחנו לעושקי ע"פ המבואר בסה"ק דקודם כל מצוה ומצוה שאדם עושה צריך לנקות עצמו מכל חטא ופשע כי אם לא תיקן מה שעוות תחלה אז הוא זורע על הקוצים דהיינו שהסט"א חיו יחטוף המצוה שעושה והנה עצה היעוצה לזה ע"ד שכתוב וחטאך בצדקה פרוק שע"י מצות צדקה שמקיים קודם כל מצוה זוכה שהמצוה שלו עולה למעלה בלי שום עיכוב וחטיפה וזש"ה שמרו משפט היינו התורה שנתן לנו הקב"ה אמנם קודם לכן עשו צדקה כדי שלא יהא שליטה להסט"א לחטוף המצוה וז"ש ג"כ עשיתי משפט היינו משפטי התורה וצדק היינו צדקה מקודם ע"כ בל תניחנו לעושקי בזה אין שום שליטה להסט"א לעשוק ולחטוף התורה והמצוה שלי עכ"ד ז"ל עיי"ש ובזה יש לומר הטעם על נתינת מחצית השקל ולא שקל שלם כיון דהוא בא לכפר על נפשותינו ר"ל על הנפש מה שהנפש משתוקק לעשות רצון קונו אולם הרי כבר נתגאל במה אשר חטא עד כעת ע"כ ונתנו איש כופר נפשו לה' בנתינת הצדקה ובמתן האדם ירחיב לו שיקובל לרצון לפני ה' במצות אשר יעשה אותם האדם ועל כן רק מחצית השקל ינתן והרמז בזה דרק את חטאיו יתקן בזה והוא הינה שיוכל לעשות אח"כ המצות והוא תיקן על חלק המחצית היינו על מה שלא עשה כראוי כדי שיוכל לעשות בזה חלק מחצית השני היינו המצות שיעשם כראוי וכנכון

ג) א"י עפימ"ש בס' אפוקי יהודא לפרש מאמר דהע"ה שמח נפש עבדך וגו' עפ"י דברי רוח חן שאומר שהטביע השי"ת באדם כח המתאווה שיתאוה וישתוקק ליותר ממה שיש לו למען ע"י כח המתאוה יבקש לעלות במעלות בדרכי התורה והמצוה ומה שהשיג יחשב לו למעט מזעיר ולא יאמר די מה שלמדתי ומה שעשיתי אולם לא כן בעניני עוה"ז גדר גדול גדרו ואמרו איזהו עשיר השמח בחלקו כלומר מסתפק במעט שלפניו ולא יתאוה יותר וזה מלאכה קשה להשתמש בשני הפכים לזה ביקש דהע"ה שמח נפש עבדך אתה ה' שימה נא מדת השמחה והסתפקות בנפש עבדך בעסקי הגוף ואמר כמתנצל למה אינו משתדל בזה בעצמו כי אליך ה' הנוגע לעבודתך נפשי אשא בכח המתאוה בנשיאות ראש יותר ויותר ממה שבידו והן שני הפכים ע"כ אני מבקש שמח נפש עבדך עכ"ד הנחמדים ועיי' בייט"ל פ' חי' ובזה יש לומר ג"כ הטעם על מחצית השקל להורות איזה דרך שיבור לו האדם בהמדות מכל אחת משתי אלה רק המחצית היינו ממדת הסתפקות החצי וישתמש בזה לעניני עוה"ז וממדת השתוקקת והתאוה ליותר ויותר ג"כ החצי וישתמש בזה בדרכי התורה והמצוה וזש"ה כי תשא את ראש בנ"י היינו שתלמוד להם הדרך אשר ילכו בנשיאות ראש במדת השתוקקת ליותר ממה שיש לו ונתנו איש כופר נפשו לה' וגו' מחצית השקל ומזה תלמדם דרק חצי עולה לה' ורק בדרכי התורה יגבה לבו בדרכי השם בנשיאות ראש אבל לא בעניני עוה"ז לא ישתמש כלום בזה המדה ואיזה עשיר השמח בחלקו

ד) כי תשא את ראש בניי במדרש תנחומא זש"ה רבים אומרים לנפשי וגו' רבים אלו או"ה אומרים לנפשי שאומרים לישראל אומה ששמעה בסיני אנכי וכו' ואמרו אלה אלקיך ישראל אין ישועתה לו באלקים סלה ואתה ה:' מגן בעדי בזכות אבות כבודי ומרים ראשי נתת לנו תלוי ראש ע"י משה שנאמר כי תשא את ראש

ונראה עפימ"ש א"ז ז"ל ביש"מ פ' במדבר על המד' בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתקנאו בהם אוה"ע אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל סתם הקב"ה פיהם ואמר להם הביאו להם ספר יוחסין שלכם כדרך שמביאין בני שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם דהנה בגמ' ע"ז איתא שיאמרו אוה"ע כלום כפית עלינו ההר כגיגית ולכאורה קשה על אמרם [שבת פ"ח] כפה עליהם וכו' הא קי"ל אונסא כמאן דלא עביד אך ידוע מ"ש הרמב"ם בהא דאמרו חז"ל ערכין כ"א כופין אותו עד שיאמר רוצה אני והטעם דאחר שמסירין המונע עושה הטבע את שלו ה"נ הטבע הישראל לשמוע למצות קונו אילולי המונע הוא