עצי חיים על מועדים יט

למשפטיך עמדו היום וגו' לולי תורתך שעשועי וגו' ומפרש במדרש היום בר"ה יעמדו למשפט ומכאן סימן כשם שעמד אדה"ר ביום הזה למשפט ויוצא בדימוס כך עתידין כנ"י לעמוד ביום הזה ויוצאין לפניך בדימוס ונראה דהנה מבואר בטעמים של תקיעת שופר כדי להזכיר זמן מתן תורתינו שנאמר וקול השופר הולך וחזק מאוד ועוד הטעם בת"ש כדי להראות מלכותו עלינו ע"י השופר שכן דרך המלכים לתקוע בשופר בתחלת מלכותם והיום בר"ה שבו נברא העולם אנו מקבלים עלינו בכל שנה מלכותו אשר נתגלה כבוד מלכותו ית"ש ע"י בריאת העולם ויש לומר דשני הטעמים הוא כדי לעורר עלינו שיתנהג עמנו במדת החסד והרחמים עפ"מ דאיתא בספ"ק דסוטה דף י"ד התורה תחלתה וסופה ג"ח בתחלה ג"ח שנאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם סופה ג"ח דכתיב ויקבור אותו בגיא ופי' מהרש"א הטעם לפי ששורש התורה למעלה נאצל ממדת החסד וכדכתיב ותורת חסד על לשונה ולפיכך תחלתה וסופה ג"ח ללמד ששורשה בנוי על מדרגת חסד עיי"ש ובמ"ש בפ' יתרו ויש לפרש בזה מ"ש חז"ל בשבת דף פ"ח שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו ויש לומר דהנה פי' רש"י בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ר ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדה"ר למדה"ד עיי"ש ויש לומר דהא דהקדים מדה"ר היינו כיון שישראל יקבלו התורה ששורשה במדת החסד ובזה יתעורר מדה זו בעולם ע"י התורה וע"כ ראוי לעולם שיתקיים ע"י מדה"ר בשביל התורה ששורשה חסדים וז"ש חז"ל אם ישראל יקבלו התירה אתם מתקיימין לפי ששורש מדת החסד יהי' בעולם ותוכל העולם להתקיים ואם לאו אי אתם מתקיימין כיון דאם ישראל לא יקבלו התורה ובמה יתעורר שורש מדת החסד על כן אי אפשר לעולם להתקיים כמ"ש ראה שאין העולם מתקיים במדה"ד, ובזה יתבאר הטעם של תק"ש לעורר זמן מתן תורה וגם להראות קבלת מלכותו עלינו היינו להזכיר ולעורר מדת החסד שבא לעולם ע"י התורה אשר קבלנו וזהו גורם אשר יתקיים העולם ויודע מלכותו בעולם הזה אשר אין לה קיום כי אם במדה"ר אשר נתעורר ע"י התורה שהוא שורשה במדת החסד ובזה אנו מפילים תחנונינו לפני ית"ש שמתנהג במדת החסד ע"י התורה וגם כי אך במדה"ר ראה שיוכל העולם להתקיים ובזה יתקיים מלכותו בעוה"ז וז"ש למשפטיך עמדו היום בריה שהוא זמן תחלת מלכותו ואין העולם מתקיים כ"א במדה"ר שבא ע"י התורה ששורשה במדת החסד וע"כ לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי דהא אם לא הי' קבלו ישראל התורה הי' העולם אבד וחזר לתוהו ובוהו כיון שאך ע"י התורה מנהיג את העולם כולו במדת החסד והרחמים ויוכל העולם להתקיים

יב) בתפלה לר"ה כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך ויל"ד הלשון כל היצור דהו"ל כל אדם וגם הלשון אשרי צ"ב דהו"ל שאין לשכוח וגם למה דוקא אם לא ישכח הו"ל אם לא יעשה מה שהוא נגד רצונו ית"ש ונראה עפימ"ש בס' נזיר השם בהקדמה במה שאמרו בעירובין דף י"ג פלוגתא דב"ש וב"ה אי טוב שלא נברא יותר משנברא נמנו וגמרו טוב שלא נברא יותר משנברא ופי' המהרש"א במס' מכות הלשון נמנו וגמרו שמנו מנין המצות ורבי הלאווין שהם שס"ה שמגיע עליהם עונש על העשין שהם רק רמ"ח שמקבלין עליהן שכר וא"כ קרוב להפסד יותר משכר משו"ה גמרו דטוב שלא נברא עכ"ד המהרש"א ואמנם לפי"מ דמבואר בקידושין דף מ' דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינו מצטרף א"כ יש בקיום עשה שני פעמים רמ"ח פעם אחד על המעשה ופ"א על המחשבה משא"כ בל"ת לא נחשב רק המעשה א"כ שוב יותר השכר על ההפסד וע"כ יש לומר שוב דטוב שנברא משלא נברא עכ"ד הנזה"ש עיי"ש ויתבאר כי זכר כל היצור לפניך בא היינו שבא לפניו כל מה שיצר את האדם אי טוב שנברא ונמנה מעשה איש היינו מצות עשה מה שיש לאדם לעשות וגם ופקודתו היינו הל"ת מלשון ולא נפקד ממנו איש ר"ל מה שיש לאדם לשמור עצמו שלא לעשות וא"כ הל"ת יותר מהעשין וקרוב להפסד יותר