עצי חיים על מועדים קפד

ישראל וז"ש באמת ישעך זה אני שואל באמת ובדין גמור ואינו מתבייש כיון שהוא ישעך עכ"ד הובא ביש"מ פ' תשא, עוד אקדים מ"ש הר"ם אלשיך א' יחננו ויברכנו וגו' כלומר א' שהוא מדה"ד יסכים עם מדה"ר ויברכנו אז הוא סלה כי הוא יעשה נצחית עכ"ד ויש לפרש בזה מ"ש כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתיך וכו' היינו ששתים רעות עשו מלכות הרשעה האחד מה שנוגע לעמך ישראל והשני מה שנוגע ח"ו לכבודו ית"ש וזהו להשכיחם תורתיך וע"כ כשעזר לנו הקב"ה הנה במה שנוגע לעצמינו זה הי' בחסד וברחמים ועל מה שנוגע לכבודו ית"ש זהו באמת ובדין וע"כ אומרים ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם היינו בחסד על מה שנוגע לעצמם וגם דנת את דינם היינו באמת ובדין על מה שנוגע לכבודו ית"ש וכיון דמה שנעשה בדין הוא נצחית כדברי האלשיך ומזה נצמח גם לישראל ישועה נצחית וע"כ אומרים ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה היינו שהוא גדולה ר"ל נצחית וגם כהיום הזה ר"ל עד היום הזה וזש"ה כי גבר עלינו חסדו היינו עלינו ר"ל בשביל ישראל הוא בחסדו אבל ואמת ה' ר"ל בשביל הנוגע לה' הוא באמת ובדין וגם הוא לעולם דכיון שהוא בדין הוא נצחית לעולם ועד

ל) אמרו חז"ל שאמרו אז רשעי היונים כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלין בא' ישראל ויש להבין למה דוקא על קרן השור ונראה עפ"ד הגמ' בב"ב דף ט"ז אמר רבא ביקש איוב לפטור את העולם בדין אמר רבש"ע בראת שור שפרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומה אהדרו חביריו לאיוב ברא הקב"ה יצה"ר ברא לו תבלין תורה וכתב בח"א דאיוב כפר ואמר שהאדם הוא מוכרח במעשיו בתולדתו ובטבעו ולזה לקח הדמיון מב' בריאות הפכיים בראת שור שהוא מבחר שבמינים שפתח הכתוב בו תחלה בטהורים ובראת חמור שהיא השפל שבמינים מצד חומרו שע"כ נקרא חמור והשור לא ישובח והחמור לא יגונה כיון שכל אחד מוכרח על טבעו מצד הבריאה כ"כ בראת צדיקים שכך יהי' מצד בריאתם והם מוכרחים על מעשיהם ואהדרי' לי' חבריו לאיוב שהדבר תלוי בך שברא הקב"ה יצה"ר באדם אבל נתן ביד האדם תבלין שהוא התורה עכ"ד ובזה יש לפרש להשכיחם תורתיך ולהעבירם מעל חקי רצוניך ולכאורה קשה כפל הלשון ל"ל וי"ל כיון דרק בזה יש הבחירה לאדם לגבור על יצרו ע"י התורה אבל בלא התורה האדם מוכרח במעשיו וע"כ רצו היונים מקודם להשכיחם תורתיך ובזה ממילא ע"י ההכרח אח"כ ולהעבירם על חקי רצוניך וז"ש חז"ל שאמרו היונים כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק בא' ישראל ר"ל דבזה כפרו בעיקר שהאדם מוכרח במעשיו ואין לו שכר ועונש וכמו השור אשר לא ישובח אם כי טהור הוא כיון שבטבעו נברא כך כן האדם הוא מוכרח בטבעו ולכן אמרו ברמז שיכתבו על קרן השור ר"ל כמו השור שהוא טהור בעצמותיו וגם כי הקרן הוא ג"כ סימן טהרה כמחז"ל חולין דף נ"ט ע"ב וע"כ רצו ג"כ להשכיחם תורתיך שלא יהא מה להשיב כמו דאהדרי' חביריו לאיוב שיש להיצה"ר תבלין ע"י התורה

לא) ברמ"א ה' חנוכה וי"א שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות וי"ל הטעם עפ"ד הגמ' בב"ק דף פ"ז אמר רב יוסף [דהוי סגי נהור] השתא דשמענא להא דר חנינא גדול המצוה ועושה ממי שאינו מצוה ועושה מ"ד אין הלכה כר"י דס"ל סומא פטור מכל המצות עבידנא יומא טבא לרבנן מאי טעמא דכי מפקידנא אית לי אגרא טפי ומזה למד ביש"ש שם דכשנעשה הבן בן י"ג שנה והוא עכשיו מצווה ועושה יש לעשות סעודה כר' יוסף עכ"ד ועיי' במג"א סי' רכ"ה ובזה יש לפרש הגמ' במס' פסחים דף ס"ח הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שנתנה תורה וי"ל משום שנתנה תורה ביום ההוא ואנו נעשים מאז מצווה ועושה ועי"כ היינו מחויבים אז בעת שנתנה התורה לעשות סעודה דהא מי שנעשה מצווה ועושה צריך לעשות סעודה וע"כ לזכר בכל פעם בזמן הזה בעינן נמי לכם היינו לעשות סעודה בעצרת, והנה בחנוכה כשעמדה מלכות יון להעבירם מעל חקי רצונך ואנוסים מחמת