עצי חיים על מועדים קפב

מוסר ויסוד גדול בעבודת השי"ת כי סבת כל חולי הנפש הוא ע"י סבת המונעים ושערי תירוצים לא ננעלו וז"ש ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ירצה שהם עושים כמעשה השמש וז"ש עקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה כי עקב הוא לשון סוף ומתחלה לא הי' אדה"ר במעלת השמש כי נמשך אחר כח המתנגד אבל בסוף התחזק עצמו אז הכהה גלגל חמה עכ"ד ז"ל ונראה לי להוסיף ולפרש הלשון ואוהביו וגו' עפמ"ש ג"כ ביש"מ פ' תרומה דהנה קיי"ל במגילה דף כ"א דאף דתרי קלא לא משתמע מ"מ בהלל ומגילה אפי' עשרה קורין כאחד דכיון דחביב יהבי דעתי' ושמעי ויראה דמזה יש ללמוד על הכלל כולו דבדבר חשוב מאוד אין שום טרדה מבטלו וגם אם התורה הי' חביב בעיניו מאוד לא הי' שום טרדה מבטלו וז"ש נחלת עדותיך לעולם ר"ל בלי ביטול רגע כי ששון לבי המה דאז אין שום טרדה מבטל דכיון דחביב יהיב דעתי' עכ"ד ז"ל ויתבאר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו היינו מי שהם אוהביו דהמצות הם בעיניו חביבים מאוד ואז אין שום טרדה ומניעה מבטלו הם כהשמש דאין שום מניעה מבטל השמש מהליכתו והנה כי כן יש לומר בחנוכה דכ' הפנ"י טורח הנס למה הא קי"ל טומאה הותרה בציבור ותי' כדי להראות חבת המקום עלינו עיי"ש ויש לומר כנ"ל דמשו"ה הי' חבת המקום עלינו דכיון כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתיך וכו' והם עמדו בנפשותם כנגד הרשעים האלה א"כ אין שום טרדה ומניעה ביטל אותם והיינו משום שהי' אוהבי ה' שאין טרדה ומניעה מבטל אותם משו"ז הראה ה' חבתו עלינו והוא ע"ד אני לדודי ודודי לי ויתבאר לשון הגמ' מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ר"ל כיון דהם התחזקו עצמם שלא יבטל אותם שום מניעה וע"כ הי' כאדה"ר שהכהה גלגל חמה ועל כן מצות נר חנוכה ג"כ עד"ז משתשקע חמה ואמר עד שתכלה רגל מן השוק כמו דאיתא בפסחים דף ס"ח אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא ומבואר דההולכים אחר עניני עוה"ז ולא עסקו באורייתא נקראים אנשים שבשוק והיינו שאמר עד שתכלה רגל בשוק ללמד שאין טרדה מבטל ממצות ה' כאותן שהולכין בשוק

כז) בגמ' דף כ"ד איבעי' להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן וכתב התוס' בתפלה פשיטא לי' דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבה"מ שבבית ליכא פרסומי ניסא עכ"ל ויש להקשות הא למאי דס"ל דלא מדכרינן לית לי' הטעם משום פרסומי ניסא וא"כ אמאי מזכיר בתפלה הא מדרבנן הוא ונראה דהנה כתב הרמ"א סי' תרפ"ב שכח לומר על הניסים אומר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו' והתבו"ש חולק דאין להתפלל שיעשה לו ניסים והביא ראי' מהא דאמר בגמ' היתה אשתו מעוברת ואמר יה"ר שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שיא משום דאין מזכירין מעשה ניסים והישועות יעקב מתרץ דהא דאין להתפלל שיעשה לו ניסים משום שאחז"ל העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ולפ"ז י"ל דעל נס נסתר כמו התם ע"ז אין להתפלל כיון שיש כאן נכיון זכות אמנם כשהנס מפורסים ועי"ז נתקדש שמו ית' בעולם א"כ לעומת מה שנינו לו מזכיותיו נוסיף לו זכות חדש וע"ז מותר להתפלל שיעשה לו נס עכ"ד ועיי' מ"ש בפ' בראשית והנה בייט"פ אות כ"ט מביא ע"ש הרב הקדוש ר' אורי מסטרעליסק שפי' כי תאמר רבים הגוים האלה ממנו והסיבה לזה אמר זכור תזכור את אשר עשה לפרעה ובאותו זכירה תגרום עשית גם היום כן להכרית הגוים ההם ועד"ז תקנו נר חנוכה להודות על העבר ולצעוק על העתיד שיעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו וכמו שפירשו קדמונינו הקורא את המגילה למפרע כלומר על מה שנעשה למפרע לא יצא עכ"ד ז"ל והנה לפ"ז כיון דמה שאנו עושין זכר לנפלאותיו הוא כדי להמשיך על העתיד הניסים שנעשו מאז ומקדם והא אין להתפלל שיעשה לנו ניסים וכמו שהקשה התבו"ש על הרמ"א וא"כ קשה על עיקר מה שאנו עושין זכר להניסים כדי להמשיך הנס עתה והא אין מתפללין שיעשה לנו ניסים והתירוץ לזה ג"כ כמו שתי' בישעו"י דעל נס מפורסם דאיכא קידוש השם מותר להתפלל