עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים קעה

Atzei Chaim Moadim 175 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

יוכל לקיים עי"ז מצות הבוב"ה בודאי דלא שייך לומר בזה כמה גרוע אדם זה דהא גם הוא עושה רצון קונו ומה שהאדם הוא מקיים רצון הבוב"ה הוא עדיף טפי כיון שזה תלוי בבחירת האדם כנ"ל ודבר זה יש ללמוד לענ"ד ממה שראובן אמר אל אחיו השליכו אותו אל הבור ואמר הכתוב עליו וישמע ראובן ויצלהו מידם וקשה מה שאיתא בזוהר אי הוי בו נחשים ועקרבים אמאי כתב בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וכי לא חייש ראובן להאי נחשים ועקרבים ונזקין לי' אלא אמר ראובן אי צדיקא הוא ורחיש לי' ניסא ולזמנין זכותא דאבהן מסייען לי' וישתזיב מנייהו אבל אי יתמסר בידא דשונאוה' זערין אינון דיכלין לאשתיזבא וכו' וכ"כ האלשיך ומפו' לפי שהם בעלי בחירה ואין הקב"ה מזדקק לבעל הבחירה אבל מנחשים ועקרבים יוכל להנצל ע"י נס עכ"ד ומוכח מזה דבעל בחירה אין הקב"ה מזדקק לבטל בחירתו והרשות נתינה לעשות כרצונו וכחפצו וע"כ מעשה האדם שהוא בעל בחירה עדיף טפי ממי שאינו בעל בחירה וכמבואר לעיל ובזה יתבאר הסמיכות הני שני מימרות דהנה נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה משום דליכא פרסומי ניסא ולכאורה קשה אמאי צריך לפרסם הנס דהא אינו מדה טובה לבעל הנס וכמה גרוע אדם זה ומוכרח לתרץ דזה דוקא בנס שנעשה לצורכו משום דעי"ז נעשה היפך רצונו ית"ש ח"ו אבל בנס שנעשה כדי לקיים האדם מצותיו אדרבה הוא עדיף דהא מה שהוא תלוי בבחירה הוא יותר ומסתייע לזה הביא הגמ' ממה שראובן הציל את יוסף אף שהשליכו אותו אל בור של נחשים ועקרבים ועל כרחך דהוא הטעם כי מאחיו לא הי' יכול להצילו כיון שהוא תלוי בבחירתם ולא יוכל להתבטל אף ע"י נס

טז) אר"כ א"ר תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים פסולה ואר"כ וכו' מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, להבין הסמיכות עפימ"ש אא"זזלל"ה ביש"מ פ' תשא לפרש מה שיסדו אנשי כנה"ג ושבענו מטובך עפ"י המבואר כי מפי עליון לא תצא הרעות והכל לטובה ואפי' הפרעניות אינו לרע רק לטוב לזכותו ולהכניע ליצה"ר אלא שהאדם אינו מבין הדבר לאשורו ונראה בעיניו כאלו הוא לרע ח"ו והנה הגם כי בודאי הקב"ה עושה טובות בכל עת מ"מ הלא סומא אין לו שובע משום שאינו רואה ולכך אין לנו שביעה מהטובות ההם וזה בקשתינו שבענו מטובך דהיינו שיהי' לנו ניסים וטובות גלוים עכ"ד ז"ל ובזה פי' ג"כ בייט"ל מאה"כ הראני ה' חסדך ר"ל החסדים יהי' נראים בחוש הראות ולא רק בזה אשר אנחנו מאמינים כי היא לטוב ואך נראה ג"כ החסדים טובים עכ"ד ז"ל ולענ"ד להוסיף כננס על גבי ענק דהחסדים המה מוכרחים להיות גלוים לעין הרואה עפ"ד הגמ' [ביצה דף ט"ז] דבמתנה דלא עבידא לגלוי הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו ועיי"ש דגם הקב"ה מתנהג כן עם בנ"י ומוכיח לו מהכתוב לדעת כי אני ה' מקדישכם ולפי"ז י"ל דהחסדים והטובות שעושה הקב"ה עמנו בכל עת צריכים להיות גלוים כדי שנדע גם אנחנו מהטובות והקב"ה צריך להודיע אותנו עפ"י דת ודין אבל לא כן מהפרעניות ח"ו הגם שהוא ג"כ מהא' הטוב וכודאי גם זה לטובה אבל אין אנו רואים הטובות ובזה י"ל משו"ה נר חנוכה צריך להניחה למטה מעשרים אמה ופירש"י הטעם משים דלא שלטה בי' עינא הוא ג"כ משו"ז להראות דהניסים והטובות צריכים להיות גלוים ומפורסמים והגם דעד הנס כשהי' נכנעים תחת היונים בודאי ג"כ הי' לטוב עכ"ז אין די בזה רק בניסים גלוים אשר שלטה בהם עין הרואה ולכן הושיעה ה' אותנו והצילנו מכף אויבינו ובזה יש לפרש סמיכות מימרות הנ"ל דהנה בראובן דכתיב דרצה להציל את יוסף ואמר השליכו אותו אל הבור הזה וקשה במה הצילו הא הי' בו נחשים ועקרבים דודאי מזקי ומה עלה על דעתו להצילו בזה אך יש לומר דסמך עצמו שיעשה הקב"ה עמו נס ואות לטובה וכמו דאיתא בספה"ק כיון דהם אינם בעלי בחירה ובעל הנס היינו הקב"ה יכול להצילו מאת המזיקים כמבואר אך מנא ידע ראובן שהוא לטובתו להנצל מהנחשים דהא גם פרעניות ח"ו אינו לרע רק לטוב ומפי עליון לא תצא הרעות