עצי חיים על מועדים יז

וכי הדר בי' טעמא אחרינא הוא מ"ט כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והקשו בתוס' א"כ יהי' אסור להשכיר עצמו בפועל ותי' כיון דיכול לחזור בו אימת שירצה לאו עבדות הוא כלל והנה בנחלת יעקב כתב דלפ"ז יש לומר דהא קשה על צדקתו ית"ש שמתנהג בדרך התורה האיך מכר אותנו לעבדים והא אמר ולא עבדים לעבדים אך התירץ הוא כיון שבכל יום זמן גאולה הוא א"כ לאו עבדות הוא כלל עיי"ש, והיוצא מזה דעבדות אינו רק כשהחיוב מוטל עכ"פ על זמן מוגבל בהכרח משא"כ בגלות אינו מיקרי עבדות דאם זכו אחישנה ועפי"ז יתבאר המדרש אחפש ירושלים מלשון חפשי כיון שבדין אין למכור אותנו לעבדים על זמן מוגבל ואמר ר' ברכי' כתיב כי תקנה עבד וגו' דהיינו דבכה"ג מיקרי עבד דיש זמן מוגבל משא"כ בישראל וא"כ אין כאן קושי' דאין זה כעבדות וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דזה המשפט נוגע להם היינו לכללות ישראל ולדורות דהמשפטים אלו מוכח דכל יום זמן גאולה הוא עכ"ד ז"ל ויתבאר בזה דברי הרד"ק הנ"ל דתוקעין בשופר בר"ה לסימן שילוח עבדים דהא בשופר שאנו תוקעין לפניו ית"ש הוא לעורר קול השופר אשר יתקע בשופר גדול לחירותינו מגלות במהרה בימינו ובדין הוא לגאלנו כיון שנמכרנו לעבדים והקב"ה שמר משמרתו של תורה וא"כ כיון שאמרה תורה ולא עבדים לעבדים א"כ בדין הוא לשחרנו לחפשי חנם במהרה וז"ש הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע וא"כ ח"ו יש מקום לחלק ולומר לא זכו בעתה ח"ו וע"כ אמר דאדרבה בשביל כן מוכרח לגאלנו כיון דהוא על זמן מוגבל וכעבדים היינו וא"כ אין למכור אותנו עבדים לעבדים וז"ש תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט אשר שם לנו חוק ומשפט כי לי בני ישראל עבדים ולכן וצדקינו במשפט המלך המשפט היינו כמלך על עבדיו דייקא ולא עבדים לעבדים האוחז ביד מדת משפט ר"ל כיון ששומר השי"ת המשפטים של תורה ע"כ בדין הוא לגאלנו כי נמכרנו על זמן מוגבל ח"ו והיינו שאמר נזם כעבדים שנמכרנו חלילה על זמן מוגבל לכן תוציא כאור צדקינו שבדין הוא שאין למכור אותנו לעבדים והיינו שאמר תקעו בחדש שופר שהוא לסימן שילוח עבדים כפי' הרד"ק כי חק לישראל הוא שאין למכור אותנו לעבדים ומשפט הוא לא' יעקב שגם הקב"ה שומר משמרתו של תורה אלה המשפטים ולכן גם אתנו נוהג בחסדו לשחרנו ולחפשנו שלא נהי' עוד עבדים לעבדים כי אם עבדים להקב"ה בעצמו כביכול לעבדו בלבב שלם בתוככי ירושלים במהרה בימינו

י) בחדש השביעי באחד לחדש ר"י בשם ר"ל פתח עלה א' בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה דכתיב עלה א' בתרועה ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ואימתי בחדש השביעי ויש להבין האיך ע"י השופר עומד מכסא הדין, ובעקידה אחר הדברים האלה ובגמ' הובא ברש"י אחר דבריו של שטן שהי' מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא הי' מעכב ובסוף הענין ה' יראה אשר יאמר היום וגו' ופירש"י שיאמרו לדורות בהר זה יראה ויל"ד הא לפי דבריו של שטן אין מספיק עוד על טענתו שלא הקריב אברהם פר אחד וגם ע"י נסיון הזה מהו בזה לדורות עולם גם לפרש המאמר באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וכו'

ונראה עפ"ד המדרש בפ' בשלח אמר הקב"ה למשה הים סוער והשונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה לפני וכו' באותו שעה אמרו ישראל ה' ימלוך לעולם ועד ופי' אאמו"ר הגאה"ק זללה"ה בדרוש לר"ה אות ט"ו דאיתא במדרש והמים להם חומה שטען שר של מצרים מה נשתנו אלו מאלו הללו עוע"ז והללו והי' אז עליהם קטרג גדול אבל העצה היעוצה לסתור טענותיהם דודאי אם הי' שאלתם ובקשתם רק לצורך עצמם אז בהכרח לעיין בדינם אבל אם צעקתם רק למען שמו ית' שיתגדל ויתקדש בעולמו ולמה יאמרו הגוים אי' נא א' אז בודאי סרה מהר תלונת המקטרג והנה כשקרבו בנ"י אל הים ואמרו המבלי אין קברים