עצי חיים על מועדים קמה

נ) שם קכ"ד לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל וגו' בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו וגו' ונראה עפימ"ש אשכון את דכא ושפל רוח שהקב"ה משרה שכינתו על נמוכי רוח דייקא ולהיפך כל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה ח"ו וע"כ אמרו בגמ' ע"ז י"ח כל המתייהר דאין השכינה שרוי ומצוי אצלו נופל בגיהנם כי יצרו של אדם מחזיר עליו בכל יום ומבקש להפילו בשחת יפעל לו ואלמלי הקב"ה עוזרו לא יכול לו כמ"ש בגמ' קידושין ל' וא"כ כל המתגאה ואין הקב"ה משרה שכינתו אצלו אין בידו מי לפודאו מיצה"ר וע"כ נופל לגיהנם, ובזה נ"ל הטעם על אמירת שם יעקב אף לאחר שקראו הקב"ה ישראל עפי"מ שכתבו כי היו"ד מרומז על אות משמו של הקב"ה ועקב הוא לשון שפלות וזהו כנ"ל דמשום שהי' בעיניו עניו ושפל רוח וע"כ הקב"ה אתו עמו להצילו ולמלטו מן הצר הצורר הוא היצה"ר עי' מה שכתבתי בפ' וישלח, וזש"ה לולי ה' שהי' לנו לעזרונו מן היצה"ר לכבשו ולהתגבר עליו יאמר נא ישראל דוקא ולא יעקב כמו שהוא באברהם כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה והבן

נא) שם ק"ל ממעמקים קראתיך ה' א' שמעה בקולי וגו' כי עמך הסליחה וגו' יש לפרש ע"ד שכתב באמרות טהורות לפרש הכתוב שיר המעלות אל ה' בצרת לי קראתי ויענני ר"ל בעת צר לי לא קראתי בשבילי רק בשביל מניעה מעבודת ה' מחמת כובד הגלות ולכך קראתי ויענני עכ"ד ז"ל, וזש"ה ממעמקים מתוך עומק הצרות קראתי אל ה' בשביל ה' ולכן אד' שמעה בקולי כי עמך הסליחה ר"ל מה שתסלח לנו הוא עמך בשבילך דמחמת כובד הגלות בא ההעדר מעבודת ה' כראוי וע"כ אז אקרא ויענני כאמור ועי' בתל"מ תהלים י"ח

נב) א"י עפי"מ שדקדקו המפורשים מה דאמר ממעמקים משמע עמקים רבים ונראה עפי"ד הרמ"א בתהלים י"ד עה"פ מי יתן מציון ישועת ישראל וז"ל בקיצור והוא כמו שכתבתי בישעי' עה"פ ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה כי ציון במשפט ודין הוא שתפדה כי הוא לא חטאה ולקתה בעונותינו אך ושבי' בצדקה צריך פדיון בתורת צדקה וע"כ אמר מי יתן מציון כלו' בבחי' ציון תהי' ישועת ישראל שיהי' זכאים בדין ויושעו במשפט עכ"ד ובזה פירשתי הכתוב תקעו בחדש שופר וגו' והוא כדי להעלות זכרונינו לפניו ית"ש אשר במהרה ישוב חרון אפו מעמו ומארצו ומנחלתו ואמר הכתוב כי חק לישראל הוא אם כי לישראל הוא בבחי' חק כי אפשר עדיין אינם כדאי לעצמם עכ"ז הוא משפט לא' יעקב ר"ל שיעשה למען שמו הגדול שיתגדל ויתקדש שמי' רבה והוא בודאי כדאי וע"כ לישראל הגאולה הוא בבחי' חק ולא' יעקב הוא בבחי' משפט וזש"ה ממעמקים רבים קראתיך ה' האחד מה שנוגע לנו בשביל צערינו ושפלינו בגלות המר הזה והשנית העולה על כולנה בשביל כבוד שמו הגדול המחולל בגוים באמרם אי' אלקימו צור חסיו בו ולכן א' שמעה בקולי וגו' כי עמך הסליחה ר"ל הסליחה מה שאתה תמחול ותסלח לנו נוגע כביכול גם עמך ולכן אם לה' הוא הישועה א"כ הוא בדין ומשפט כי הוא בודאי כדאי

נג) תהלים קכ"א אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ נ"ל עפ"י דברי הגמ' קידושין דף ל' יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ועוד שם לעיל מיני' אמרי' בגמ' בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, וז"ש אשא עיני אל ההרים דקאי על היצה"ר שנקרא הר כדאמרי' בגמ' סוכה דף נ"ב צדיקים נדמה להם כהר וקראו בלשון רבים ההרים כיון שמתחדש עליו בכל יום וא"כ מאין יבא עזרי מי יוכל לעמוד מפניו עזרי מעם ה' ר"ל כיון שהקב"ה הוא בעזרי בזה יבוא ישועתי לכבשו וגמר אומר עושה שמים וארץ ע"ד שנאמר בזוה"ק בהקדמה [ד"ד] וכן כל מלה ומלה דחכמתא איתעבדין רקיעין קיימין בקיומא שלים קמי עתיק יומין וכו' ועל דא כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני עשיתי לא כתיב אלא עושה דעביד תדיר מאינון חדושין ורזין דאורייתא וכו'