עצי חיים על מועדים קלג

ספרים וסופרים והנה בפ' ויצא עה"פ וידר יעקב נדר וגו' והי' ה' לי לא' פירש"י שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי עיי"ש ומבואר מזה דאם נקרא שם ה' עלינו שיהי' לנו ה' לא' בזה לא ימצא פסול בזרעינו ובזכות יעקב שלימא שהבטיח לו הקב"ה והנה אנכי עמך וגו' אנו מתפללין שיהא נקרא שם שמים עלינו וישרה שכינתו בתוכינו ובזה לא ימצא פסול בזרענו כאמור וזש"ה בסכות תשבו שבעת ימים שהוא זכר לענני כבוד ולהמשיך עלינו מה שהשרה הקב"ה שכינתו ית"ש בתוכינו וע"כ בזה למען ידעו דורותיכם דהא אם ה' לנו לא' בזה גם הדורות היינו זרעינו יכירו וידעו כי ה' הוא הא' ואמר הכתוב אני ה"א שיחול שמו עלינו כמאמר הכתוב והי' ה' לי לא' וגם למען ידעו דורותיכם והכל בזכות בסכות תשבו בשביל הסוכה שהוא צילא דמהמניתא ומזה מבואר דברי הטור שהביא רק דברי ר"א וטעמו והוכחתי דהלכתא כוותי' מדסיים הכתוב אני ה"א דמשו"ה משמע דעיקר טעם הסוכה בשביל השראת השכינה שהוא על ישראל הדרתו וה' הוא הא' שיחול שמו עלינו

ליל ד' דסכות

לא) תהלים קכ"ה כי לא יניח שבט הרשע על גורל הצדיקים וגו' יתבאר עפי"ד נזה"ק פ' מ"ט סי' י"ד בסורא הוית דברתא ובשבוביתא דרב לא הוית דברתא סבור משום דזכותי' דרב הוא אתחזי בחלמא רב נפיש זכותי' טובא והא מילתא זוטרתא הוא לרב אלא משום האי גברא וכו' והקשה מהרש"א אדרבה כי נפיש זכותי' פשיטא דראוי להגן דבכלל מאתים מנה ותי' בנזה"ק דיש שני מיני הגנה א' שהצדיק מגין בזכיתו על הרשעים ב' שהקב"ה מציל הרשעים כדי שלא יספה הצדיק דכיון שניתן רשות למשחית אין מבחין בין טוב לרע והנה הבחינה הראשונה מועיל אם לא נתמלא סאתם אבל אם נתמלא סאתם אין מועיל להם זכות הצדיק ובחי' השנית הוא דוקא לצדיקים שאינם גמורים אבל בצדיקים גמורים אף משניתן רשות למשחית הוא מבחין בו כמ"ש חז"ל בפ"ק דע"א ולפ"ז במקום שנתמלא סאתם ממילא דאין מועיל זכות הצדיק משום הגנה רק בבחי' השני' בצדיק שאינו גמור נצולים לבל יספה גם הצדיק בעונם והיינו דקא מתחזי בחלמא דהיא מילתא זוטרתא לגבי רב משים דנפיש זכותי' ולא שייך גבי' משניתן רשות וכו' והתם הי' נתמלא סאתם אלא משום האי גברא דלא נפיש זכותי' והוי צדיק שאינו גמור ואמרי' משניתן רשות וכו' והוא הי' מגין עליהם מפני הצלת עצמו עכ"ד [ועי' ביש"מ פ' נח] ובזה יש לפרש מה שהמליץ משה רבינו ע"ה טוב לישראל [בפ' תשא] אנא חטא העם חטאה גדולה וגו' ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא ויאמר ה' אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ויל"ד למה אמר משה מקודם שחטאו חטאה גדולה הלא הי' להקטין החטא כדי להצילם וגם מה אמר ואם אין מחני הלא הוא לא חטא ולהנ"ל יש לומר דמשה רבינו ע"ה אמר שחטאו חטאה גדולה והרי כאלו נתמלא סאתם וצדיק גמור אין מגין אך מרע"ה החזיק עצמו ברוב ענותנותו לצדיק שאינו גמור וע"כ כדי שלא יספה הוא בעונם יציל גם על ישראל וז"ש ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני אף שהוא לא חטא מ"מ בצדיק שאינו גמור כיון שניתן רשות וכו' אינו מבחין והשי"ת השיב לו מי אשר חטא לי אמחנו מספרי היינו שהוא צדיק גמור ולא שייך גבי' משניתן רשות ומי אשר חטא קצת אפי' בחטא אחר שייך משניתן רשות וכו' אבל משה רבינו הוא צדיק גמור אך וביום פקדי ופקדתי וגו' ר"ל שעתה לא נתמלא סאתם וע"כ יוכל להגין זכות מרע"ה עליהם דאם לא נתמלא סאתם מהני הגנה אפי' בצדיק גמור כמרע"ה ויתבאר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ר"ל שינצלו הצדיקים אפי' משניתן רשות וכו' ואפי' אם ח"ו יזיק להרשעים גמורים אם נתמלא סאתם עכ"ז הצדיקים ניצולים בעצמם כיון שהם צדיקים גמורים ולא שייך גבי משניתן רשות וכו' שוב אין מבחין וכו' וז"ש למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם ר"ל לעולם והיינו שהם צדיקים גמורים ואמר הכתוב