עצי חיים על מועדים קל

הלילות ועל כן במוצאי יו"ט הראשון אשר נתעורר מדתו של יצחק ועל כן קמו והתעוררו לזה לתקן תיקון גדול וא"צ לנכות הלילות ולדון אותם כשהן ישינין כי לא טעמו שינה כי שינה בצדיקים אינו נאה להם

כד) במוצאי יו"ט הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול יתבאר עפ"מ שהביא בייטיל סו"פ בראשית בשם המגיד ז"ל במה שאחז"ל דרכו של איש לחזור אחר אשה כי אהבה נקרא איש ויראה נקרא אשה כמו שכתוב אשה יראת ה' וכשיש לאדם יראת שמים אז הקב"ה נותן לו מדת אהבה בנדבה ומתנה עכ"ד ויש לפרש בזה הכתוב בתהלים אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' כן עינינו וגו' עד שיחנני חנני ה' חנני ר"ל אליך נשאתי וגו' לקבל ממני מדת אהבה בנדבה ומתנה ואמר דלכן מבקש מדת אהבה בנדבה כי הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם דהנה עבד הוא מי שעובד מחמת יראת רבו ולא יתכן בעבד לומר שיש בו אהבה ואך עובד עבודת עבד מיראה אך מי שעובד מיראה הקב"ה נותן לו מדת אהבה במתנה והיינו כן עינינו עד שיחנני שיחון אותנו במדת אהבה חנני ה' חנני וז"ש חז"ל במוצאי יו"ט הראשון של חג היינו בליל שני של יו"ט דאותו היום כמדתו של יצחק אשר מדתו היראה ופחד יצחק בעת ההוא ירדו לעזרת נשים כנ"ל דיראה נקראה אשה כמו שנאמר אשה יראת ד' ולכן לבשו מדה זו שבא אליהם היראה ומתקנין שם תיקון גדול דהיינו אף שמעצמם בא להם רק מדת היראה עכ"ז הי' להם תיקון גדול בשלימות המדות גם במדת אהבה ועל כן נקרא תיקון גדול יראה וגם אהבה שניהם כאחד כי מי שיש לו מדת היראה גם מדת אהבה ניתן לו במתנה ובנדבה

כה) אמרו עליו על הלל הזקן כשהי' שמח בשמחת בית השואבה אם אני כאן הכל כאן ואם אינו כאן מי כאן ותמהו המפורשים הלא הלל שהי' ענוותן יתפאר עצמו כזה ונראה דאדרבה לפי שהי' ענו מאוד תי' אומר כן ע"ד שפי' אאמו"ר זלל"ה בפ' חיי לפרש מה שאומרים ביום ש"ק ואלו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקים וכו' על כן איברים שפלגת בנו וכו' הן הם יודו ויברכו וכו' ולכאורה היא סתירה מיני' ובי' דקודם אמר אין אנו מספיקים להודות וא"כ אין להודות כמ"ש חז"ל משל למלך שמשתמשים בכלי זהב ומקלסין אותו בכלי כסף והדר אמר על כן איברים הן הם יודו אמנם הענין דהנה מה שהקב"ה נתקלס ונשתבח מברואיו הוא רק מחסדו שמזכה את ברואיו ואפי' מלאכי רומה אין ביכולתם די באר להודות ולשבח וז"ש ואלו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקים וא"כ הוא הכל מצד חסדו ולכן גם איברים שפלגת בנו גם הם יודו כיון שהוא רק מצד חסד א"כ הכל שוים לפניו וגם אנו נודה ונשבח לשמו ית' עכ"ד ולענ"ד מבואר כן כסברא זו בדברי הגמ' יבמות דף ק"ה אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי א"ל וכי הגון אתה ללמוד תורה מרבי א"ל וכי הגון הי' משה ללמוד תורה מפי הגבורה עיי"ש ומבואר מזה דאין שום איש הגון לפני הקב"ה אפי' כמרע"ה וע"כ הכל הגון לפניו דהא שוים הם לענין זה

ובזה יש לפרש דברי המדרש ילקוט בפ' נצבים ראשיכם שבטיכם אע"פ שמוניתי לכם ראשים ושופטים ושוטרים כלכם שוין לפני שנאמר כל איש ישראל וי"ל דהנה הראשים ושופטים הם המובחרים בעם ועכ"ז מי יאמר זכיתי לבי ומעשי אשר האדם צריך לצאת ידי חובותי' לפני הקב"ה וא"כ לפניו הכל שוים ואינם הגונים לפניו וע"כ אמר הכתוב אתם נצבים ופירש"י קיימים כלכם לפני ה"א היינו כיון דגם הראשים ושופטים אינם הגונים לפני הקב"ה וע"כ כלכם קיימים והגונים לפניו ית"ש והנה הלל שהי' שמח בשמחת בית השואבה בהלל ושבח לפניו ית"ש ועלה בדעתו מכח ענוותנותו כי הוא אינו ראוי לשבח ולרומם לשם ה' ואח"כ חזר ואמר אם אני כאן הכל כאן ר"ל אם מותר להללו ולשבחו מי שהוא אינו לפי מחשבתו אפי' כהלל הכל כאן א"כ ראוי להללו הכל אבל אם אינו כאן כי יאמרו דמי שהיא כהלל