עצי חיים על מועדים קג

ד) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' וגו' וקשה כפל הלשון ל"ל גם לבאר הכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל א' כי ירבה לסלוח ויל"ד דהול"ל כי יסלח ומהו כי ירבה גם לבאר הכתוב בתהלים אך הבל בני אדם וגו' במאזנים לעלות המה מהבל יחד ויל"ד הלשון במאזנים גם מה הכוונה באומרו יחד דהוא לכאורה שפת יתר

והנראה עפימ"ש אא"זזללה"ה בייט"פ ליוה"כ אות ג' ובייט"ל פ' ראה על הגמ' ב"ב דף ע"ח אהא דכתיב ע"כ יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון נחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה וכו' דהנה בגמ' קידושין פ"ק דף מ' לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב וכו' ראב"י אומר לפי שהעולם אחרי רובו נידון עשה מצוה אחת אשריו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירת אחת אוי לו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף חוב וכבר כתבו המפורשים הא דאין לעשות מכח שכר ועונש היינו בשביל עצמו כי הו"ל כאלו עושה לצורך עצמו אבל בשביל שכר ועונש העולם זה ודאי ראוי ונכון להכריע לכף זכות ושלא להכריען לכף חוב כי זה עצמו מצוה להציל נפשות ישראל והן הנה דברי הגמ' כי הבלתי מושלים ביצרם יאמרו בואו חשבון ונחשוב חשבונו של עולם דייקא מה שהעולם נידון אחר רובו עיי"ש באריכות ועד"ז י"ל מה שאמרו חז"ל באבות הוי מחשב הפסד מצוה נגד שכרה היינו לחשוב שכרה של כל העולם והפסדה ח"ו באופן זה דוקא מותר לחשוב הפסד נגד שכרה כיון שזה עצמו הוא מצוה להיטב לזולתו לכל ישראל אבל בשכר של עצמו להנאתו וטובתו כבר חכמים הזהרו אותנו אל תהי כעבדים המשמשין את הרב על מנת לק"פ ויש לפרש בזה המדרש ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' וכי ראשין הוא והלא ט"ו אלא ראשון לחשבון עונות וי"ל דהנה ידוע מחז"ל על הארבע מינים שבלולב הטעם בזה כדי שיבאו אלו ויאגדו עם אלו היינו אותם שאין להם טעם וריח כמו ערבה ואלו הע"ה ג"כ הם ריקים מתורה ומצות ויאגדו עם ת"ח שיש להם תורה ומצות וכמו אתרוג ולולב שיש להם טעם וריח ויראה שזהו ג"כ עד"ז כנ"ל שיראה כל אדם לחשוב עם קונהו ויכריע את כל העולם כולו לטוב להם כל הימים וע"כ יאגדו אלו עם אלו להכריע אותו ואת כל העולם לכף זכות וכבר נתבאר דהא דמותר לחשוב הפסד מצוה ושכרה היינו כדי להטיב לכל העולם אבל לא בעבור עצמו וזש"ה ולקחתם לכם ר"ל כמו שדרשו חז"ל בעלמא לכם לכל צרכיכם והיינו לכם בשביל שכר טוב והעדר העונש וזהו ביום הראשון אשר יאגדו אלו עם אלו להכריע את העולם לטוב ואמר המדרש ראשון לחשבון עונות ר"ל חשבון העונות היינו שהוא מותר לחשוב את הפסד העונות בכה"ג אבל לצורך עצמן אין לעבוד ע"מ לק"פ רק ביום הראשון ע"י הארבע מינים שהוא להכריע את העולם מותר לחשוב הפסד העונות

ויתבארו הכתובים אך הבל בני אדם וגו' במאזנים לעלות היינו שצריך להעלותם ויראה אדם כאלו הוא וכל העולם חצי' זכאי וכו' וצריך להכריע אותם לטוב וכמו מאזנים כן הקב"ה שוקל העונות במאזנים להכריע הכף לזכות ואמר הכתוב אע"ג דאין לעשות ע"מ לק"פ מ"מ המה מהבל יחד ר"ל כולם יחד לכל העולם באופן זה מותר ע"מ לק"פ כיון שהוא ג"כ מצוה להטיב לרבים וזש"ה וישוב אל ה' וירחמהו היינו שיתן לו הקב"ה עליו רחמים ע"י שישוב אל ה' ואע"ג דהתשובה כה"ג הוא בשביל עצמו להנאתו בכדי שהשי"ת ירחמנו והוא בכלל עובד ע"מ לק"פ מ"מ יכווין בזת כי ירבה לסלוח היינו לכל העולם וזהו כי ירבה לכל העולם ע"י שישוב ויתקן את מעשיו יכריע את כל העולם לכף זכות וזש"ה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' היינו עפ"י הנ"ל דרצון הקב"ה אך לטוב להטיב לברואיו לדונן לזכות וא"כ בזה שיעשה ח"ו כל עון וכל חטאת מלבד שגורם לעצמו גורם. בזה צער ח"ו כביכול למעלה והיינו ע"י חטאת האדם ימעול מעל בה' והתודו את חטאתם אשר עשו היינו כל יחיד לעצמו, ובזה אשר ישוב אל ה' אזי וירחמהו ואז