עטרת מנחם צד

ענינים בס' דברים ערבים ח"א וח"ב. מגדולת הגה"ק מהרמ"מ ז"ל מרימנוב

רלג) כ' בשו"ת לבושי מכלול סי' ב' אות כ"ח. ומעשה רב שהרה"ק וכו' מרן מהר"צ מרימנוב הכהן הלך על קבר רבו איש אלקים מהרמ"מ ז"ל. ע"ש בענין קברי צדיקים. ובס' מיכלא דאסוותא דף ב' ע"ב כ' כי השומע שמע וטעה ולהד"מ רק בנו הרב הי' הולך על קבר אביו הה"ק מהר"צ. ומעת שאמר לו הגה"ק משינאוי שזה אסור נמנע ולא הלך עוד וכו' ע"ש

רלד) והנה לעיל אות י"ג י"ד הובא קצת מהמכתב שכ' הגאון מ' יחזקאל פאנעט ז"ל אל הג"מ שלמה פילץ ז"ל אשר דרש ממנו שיודיע לו טבעו של רבו הקדוש מהר"ם מרימנוב ז"ל. וכל המכתב הארוך בענין זה. נדפס בשו"ת מראה יחזקאל. ובקונטרס תולדות רבינו יחזקאל הנדפס בראש ס' שו"ת דרך יבחר. ע"ש נפלאות. עוד נדפס שם בקונט' הנ"ל מכתב שכ' הגאון מ' יחזקאל פאנעט אל רבו הק' מהר"ם ז"ל שיושיב את הגה"ק ר' נפתלי צבי ז"ל אבד"ק ראפשיטץ על כסא הרבנות בק"ק לינסק על מקום אביו הגה"ק מהר"ר מנחם מענדיל ז"ל שנפטר בש"ת בשנת תקס"ד. ומבקש מרבו הק' שיבוא בכבודו ובעצמו לעיר לינסק אודות זה ע"ש: והנה הג"מ שלמה פילץ הנ"ל הוא הוא. כנראה. הנזכר בקונטרס מטה לוי בראש ס' עין הבדולח הערה כ"ז

רלה) הרה"ק מהר"ם מרימנוב זי"ע א'. אם מנדר אדם נרות עבור איזה נשמה. הנשמה הולכת אפי' לשאול תחתית לעשו' לו טוב' להמנדר הזה. ומוציאו אפי' משאול תחתית ר"ל

יעיין בהק' ס' ישמח משה על נ"כ הובא בס' אהל אלימלך אות קמ"ט

רלו) בס' מאור ושמש פ' פנחס. הובא לעיל אות נ"א. בשם הגה"ק מהרמ"מ זי"ע בטעם שאין מברכין על הצדקה ע"ש והנה כבר הובא טעם ע"ז בשו"ת הרשב"א ח"א סי' י"ח וסי' רנ"ד. ובשו"ת המיוחסת להרמב"ן סי' קפ"ט. ובשו"ת חות יאיר סי' ס"ז. ובקצה"ח סי' צ"ז סק"א ובשו"ת דברי יעקב סי' נ"ז. ובשו"ת בנין ציון הח' סי' י"ד. ובשו"ת אורי וישעי סי' ל"ג. ובהגהות יד אפרים יו"ד סי' ס"א. ועיין בחי' מהרש"א פ' תבא ולא שכחתי מלברכך ע"ש

רלז) כ' בס' מאור ושמש סו"פ ויקרא. שמעתי מהרה"ק רבינו מנחם מענדיל זצוק"ל מרימנוב שמנהג הי' מקודם כשסיים הקורא לקרות פ' ויקרא שמסיימת לאשמ"ה ב"ה היו הקהל עינין אחריו לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי שהוא ר"ת לאשמ"ה ב"ה וזה צריך למודעי מה ענין רמז זה לסיום פ' ויקרא ונראה לומר וכו' ע"ש

רלח) בס' מאור ושמש פ' וארא: והנה קיום העולם לא הי' אפשר להתנהג במדת החסד לבד לפי שע"י השפעת רוב טובה חטאו דור המבול ואנשי סדום כידוע. וגם ע"י מדתו של יצחק לבדו ג"כ לא היה באפשרי שתהי' הנהגת העולם דהיינו שיעשה דין תיכף בעוברי עבירה וכו' רק במדתו של יעקב שהו' התמזגות הדינין ברחמים זהו קיום העולם כדאית' ותשב עליו באמת דהיינו מדתו של יעקב שהוא מדת אמת ורחמים וכדפי' הרה"ק א"א מהרמ"מ מרימנוב זצוק"ל על הגמ' נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתקת בשר אף יסורין ממרקין וכו' דהיינו מה מלח אם מוסיף יותר מכשיעור אי אפשר לקבל הנאה מהבשר רק דוקא אם נמלח כשיעור כך היסורין