עטרת מנחם פג

אזי עשה אז השטן עוד בחינה אחת אולי יתפוש אותו בדבר הזה להפילו ח"ו. ונדמה לפניו לאיש כשר וצדיק וחסיד הולך כנגדו ונותן לו שלום בדרך אהבה כראוי ונכון ושואל אותו להיכן מר הולך והוא הי' משיב אני הולך לעשות רצון בוראי שצוה לי לשחוט את בני יחידי. והיה הוא משיב לו אשריך אברהם שאתה הולך לעשות רצון קונך. לך בשלום ובשמחה. אולם ספר נא לי ידידי מנין ידעת שכן הוא רצון הקב"ה לשחוט את בנך. והי' משיב לו בעצמי שמעתי מפי הקב"ה קח נא את בנך וכו' אז אמר לו האיש הנ"ל. אשריך אשריך בודאי זכית לדבר גדול שעדיין לא זכה כמעט אדם מעולם לשמוע דברים מפי הקב"ה בעצמו. עכ"ז גם אני לא אחדל מלגלות לך מה ששמעתי וקבלתי מרבותי שלאו כל אדם זוכה לשמוע דבורים מפי הקב"ה בעצמו. ואפילו הוא שומע אל יסמוך ע"ז כלל כי אולי הוא ח"ו מאיזה צד אחר ר"ל. רק מי שהוא יודע בעצמו שכבר תקן כל חטאותיו ובפרטי החטאות נעורים ששוב אין בו שום חטא ועון בעולם כמו מלאך. אזי הוא בטוח שכבוד ד' ידבר אתו. אולם מי שהוא עדיין מסופק אם כבר תקן חטאת נעוריו בכל מכל כל אזי חלילה לו להביט על דיבור כזה כנ"ל ע"כ דוק בעצמך מהיכן הי' הדיבור כנ"ל וכאשר שמע זאת אברהם אע"ה עמד בחרדה גדולה כי לגודל ענוותנותו חשש לדבריו כי לא הי' נחשב בעיניו כלל שכבר תיקן כדרכן של צדיקים ובפרט אבינו אברהם. ובזו התחבולה כמעט הפילו מעט מגודל הזריזות והשמחה שהי' לו אז. ותיכף ומיד יישב א"ע חלילה. לי שיבטל אותי שום דבר מעבודתי הגם שאמת הדבר שעדיין לא תקנתי החטאת נעורים. ויאמר אברהם אל נעריו היינו שאמר להחטאות נעורים שלו. שבו לכם פה עם החמור עם החמריות שלי. ואני והנער היינו עם יצחק נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. אני מבטיח לכם כשאבוא שם להמדרגה הגדולה להשתחות בהכנעה גדולה. ואז אשוב גם אליכם. ולע"ע אין דבר בעולם שיבטל אותי ח"ו. ואז הלך לבטח זכותם וצדקתם יזכור ד' לנו בכל עתורגע

רד) שם אות ע"ד עוד שמעתי בשם הה"ק הנ"ל. מפני מה נאמר בפעם שנית אברהם אברהם. ובתחילת הפרשה לא נאמר רק פעם אחת אברהם. ואמר הוא הקדוש. שהי' אברהם אע"ה אז מוטרד מאוד בטרדא דמצוה בגודל התלהבות עד שלא שמע כלל בפעם הראשון והוצרך לקרוא לו שני פעמים מש"כ בתחילתו שעדיין לא ידע מהמצוה ע"ש

רה) כ' בס' אילנא דחיי פ' קרח. ויקח קרח. אמר הק' מהר"ם מרימנוב זי"ע דלכך נסמכה מחלוקת קרח ועדתו למתנות כהונה לומר לך שלא די שהחולקים על הצדיק אינם יכולים לעשות לו רעה ח"ו אלא אף אדרבה מוסיפים לו עי"ז יותר טובה ומתנות מן השמים

רו) כ' בס' מבשר טוב פ' תולדות. ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך כו' והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. ראיתי בכתבי קודש מהרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זצ"ל שכ'. חלילה חולין הוא לנו לחשוב מחשבת פגול על יצחק אבינו שנהג מעשה בנ"א שדומין לבהמה עם הצדיקת אשתו שדמתה לשרה אמנו כמו שהעידה עלי' תוה"ק. אך הפי' היא כך בעבור כי רבקה עם האמהות גבעת הלבונה נפשם חולת אהבה להש"י לכן תשוקתם היתה להעמיד תולדות בנים למקום וארצוי ארצי קמי' כמ"ש במס' נדרים דף כ' ע"ב דהא