עטרת מנחם סג
Ateret Menachem 63 · עטרת מנחם · free full Hebrew text
Open in the reader →וכמה מעות הכנסה והוצאה. ומה אוכלין בביתה. וזמן האכילה. הה"ק מראפשיטץ חיל אחזו וזיעה ורתת. אולי בזה שידע הכל מהנהגת ביתו יעניש אותו. ואח"ז נסע משם לרימנוב. הכל שמעתי מש"ב הרה"ק ר' משה אבד"ק ראזווידוב בהרה"ק ר' אליעזר אבד"ק דזיקוב בהה"ק מראפשיטץ עכ"ל: קסח) עוד כ' שם בראש ס' מבשר טוב: בס' בארת המים מביא שמועה כי הרה"ק מהרצ"ה, ע"י מקרים נוראים נשללה שמחתו ולמורת רוחו נתרחק מבית רבו מלשרתהו. וכו' וכו'. הנאמר שמה הסיבה אשר היתה לרחקו מבית מורו עפ"י מעשה שהי' ומורו הה"ק מוהרמ"מ זל"ה ראה בחלומו
ימי חייו. צדקתו וקדושתו. בראש ס' מטעמי יצחק כ' בשם הג"מ משה אבד"ק ראזווידוב כי הבעש"ט העיד שרוה"ק שורה עליו על הגר"י הלוי מר"ח אלול עד היריד בקראסנא. מחמת שאז היה אצלו שעת מתן מעות להסוחרים על רווחים ונטרד מעניניו. וכל רואי פניו התעוררו לתשובה
עוד כ' שם שיש לו בקבלה מראשי העיר אלטונא. שבהיות הגר"י הלוי סמוך לפטירתו הי' שם שריפה גדולה ר"ל. ותשקע האש בתפלתו. ובירך העיר שלא תהי' עוד למאכולת אש. ואם תפרוץ איזה אש יזכירו את דבריו. ולכמה שנים הבערה ללהב יצאה והזכירו את דבריו וכבה האש תומ"י
כבוד אאמו"ר הגאון החסיד מ"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן שליט"א האבד"ק פלונסק כתב במכתבו אלי וז"ל: הגה"ק ר' יצחקל אבד"ק אה"ו שמעתי עליו שאם עברו מ' וום ולא נשבר כלי בביתו וכיו"ב הי' מתענה (עיין ערכין דט"ז ע"ב). והי' מתענה ד' מאות תעניתים שיהיה לו ד' מאות נכדים רבנים וגדולים. ומן ר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ לא הי' מדבר בלשון חול רק בלשון הקודש. והבעש"ט ז"ל אמר עליו שמר"ח אלול והלאה הוא מרקיב הס' ראשית חכמה שלם בדמעותיו מרוב הבכי
ופ"א צוה להשמש שבעירו שיסגור את הביהכנ"ס וימסור לו המפתח: וכן עשה. ולעת ערב כבוא הקהל להתפלל ויבקשו כי השמש יפתח הביהכנ"ס. אבל הגאון לא נתן את המפתח. וכה החזיק את המפתח ג' ימים. ואח"כ נתן את המפתח להשמש וכאשר פתח את הביהכנ"ס וימצא בו כי כל כיפת הביהכנ"ס נפל ארצה וראו כי אם הי' מתפללים שם באותן הימים היה ח"ו נהרגים כמה נפשות. ויהי לנס
פ"א בלמדו בליל ש"ק לאור הנר שכח ונגע בידיו בשלהבת ורצה להסיר הפחם מהנר. ונזכר והשיב ידו. ועל זה היה דוה לבו כל השבוע וישב בתענית והכרת פני קדשו ענתה בו כי עצב הנהו. וביום ועש"ק שאחרי' בהיותו במקוה ובלי מתכוין שפך אחד עליו קומקום חמין ונכוה מאד. וכל האנשים שהיו, שם רעשו ורצו לרפאות כאבו. והוא כמה פעמים פתח פיו הקדוש ואמר: אש אכלה אש. וגילה להם אשר אך עתה נח דעתי' מצערו על שנגע בשגגה בשלהבת בליל ש"ק העבר. וכשהיה מחו' ש"ב הגה"ק רבינו משולם יששכר, ז"ל אבד"ק סטאניסלב מספר מעשה זו היה מרגלא בפומי' לאמור ולפרש הכ' אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. דקשה פתח בחטא וסיים בעין. וא' דהכוונה