עטרת מנחם ל

שבשביל יהודי אחד ישרוף את כל מדינת אונגארן. האיש לא הבין אל מה ירמזון מיליו ונסע לדרכו. עברו שבועות אחדים וחורב גדול נהי' בארץ הגר ועשבי הטוטין שהיו עומדים להקצר נתייבשו מרוב חורב ונפסל לגמרי ועי"ז עלה השער על זאת הסחורה. והאיש מכר את גלומי הקטרת שהי' לו מאשתקד בריוח גדול ושלם את נשיו. אז הבין את דברי רבו הרמ"מ שהגיד לו מראש מה שצפה ברוח קדשו ובא אח"כ רומנובה להשיב לו תודה

ק) הרב הגה"ק רבי ר' צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בעהמח"ס בני יששכר. בעת שהי' מסתופף בצל כ"ק רבנו הוה עוברא. שפ"א בסעודה שלישית אמר רבנו מוהררמ"מ זצ"ל ששמע כרוז משמים שכל מי שהוא בדורו של המגיד מקאזניטץ ויראה פני המגיד מובטח לו שיראה פני המשיח. כשמוע הרה"ק מוהרצ"א את הדברים היוצאים מפה קדוש כאשר אך הבדיל רבנו קיבל ברכת פרידה מרבו ולקח מקלו בידו ותרמילו על כתיפו ללכת העיר קאזניטץ ולא נתן מנוח לגופו יומם ולילה לא לן בשום מקום והלך במס"נ עד אשר הגיע למחוז חפצו. כבואו העירה לא סר אל בית הלין אורחים כי אם הלך ישר אל ביהמ"ד של המגיד ואל החדר הסמוך לו משכן כ"ק המגיד עם מקלו ותרמילו. וברב עמל היה יכול לחזור בתוך הבאים לקבל שלום וכבר עטרו סביב מטת המגיד הקודש שהי' שוכב תמיד על מטתו מרוב חולשתו ולא הי' יכול לראות פני כ"ק המגיד אז סבב עצמו לצד הכותל ונשען רגלו אחת על הכותל ועל מטהו ובידו השני על איש א' הגביה את גופו לראות פני המגיד. וכאשר ראה פניו הגבי' המגיד אח ראשו ואמר בראי' בעלמא קנה

קא) הה"ק הר"ר שמעון מיעריסלוב זצ"ל אופן התקרבותו אל רבנו הי' ע"י החוזה הקדוש מלובלין והכי הוה עובדא בהיות הרר"ש בבית דודו החוזה הקדוש בלובלין והתמהמה שם כמה שבועות כמנהגו תמיד. וכבר הגיע זמנו ליסע לביתו ובא לפני רבו הקדוש החוזה לקבל ברכת פרידה ולא רצה החוזה לברכו ואמר לו להתעכב עוד בביתו. ויוחל עוד שבוע אחד ואח"כ בא שנית לקבל ברכת פרידה. אז אמר לו החוזה הרה"ק סיבת מונעו ליסע לביתו כי ראה עליו דינים ר"ל בכן לא רצה לעזוב אותו ליסע לביתו עד אשר יתגלה לו מדוע דינים רודפים אבתרי'. עתה יודע כי דנים אותו מלמעלה מפני שהנהו סמוך למחוז הרה"ק הרבי ר' מענדיל ולא יסע אליו. אז קבל עליו הרר"ש לקבל מרות מרבנו ונעשה מתלמידיו וממקורביו לשתות בצמא דבריו הקדושים

קב) הרה"צ מו"ה זלקא מצאנז פ"א נסע אל רבו רבנו הקדוש על ש"ק. ומפאת שהדבר הי' בימות החורף והסופות וסערות ושלגים היו נוראים מאד באין יוצא ואין בא זולתו לרבנו על ש"ק. ובבית רבנו לא הוכן לכבוד ש"ק כדת היום כנהוג או מפני שעת הדחק שהיתה בבית רבנו מפני שלא היו אורחים מצוים לבא מפני עברת החורף הקשה. או מפני שלא נמצא בשר ודגים ונרות כי נשמו המסילות וחדלו נתיבות ולא הי' אפשר להביאם מן הכרכים שברבובת העיר רומנוב כאשר היו מקרים כאלה שכיחים בימים ההם בעיירות הקטנות. בליל ש"ק אחרי אשר סעדו סעודת ש"ק הדלה שהיתה מצוי' להם, ואחרי אשר נכבו הנרות הקטנים אמר רבנו הק' להה"צ ר' זלקא. בא ושבה עמדי על מטתו ואשמע