עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי סוכה ד:ג:ד
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Sukkah 4:3:4 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Sukkah 4:3:4) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי סוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →א"ל כשרים היו. עי' בקה"ע שכתב כשרים היו הבעלי מומים לכך שלא הקיפו בערבה אלא בזקיפה. וכהן בעל מום מותר ליקרב לגבי המזבח. לישנא אחרינא כשרים היו שזקפו הערבה ולא בעלי מימים והראשון עיקר עכ"ל הנה מ"ש בפי' הא' שכהן בעל מום מותר ליקרב לגבי המזבח לא ידעתי דהא באמת אסור כדתנן בפ"ק דכלים ואם נימא דכוונתו דכיון דמצותו בזקיפה לא היה צריך לכנוס לגבי המזבח וסגי בעזרה כבר דחה הריטב"א בחי' לסוכה פי' זה דגם אי בעינן זקיפה צריך לקרב לגבי המזבח והכי ה"ל להקה"ע לומר דכשרים היו דאי בזקיפה היה כהן א' זוקף על הכל אך לפ"ז יהיה דברי ר' יוחנן בירושלמי נגד דבריו בבבלי סוכה מ"ד א' דאמר דילמא בתמימין וכן השמיט הר"מ שהכהנים בעלי מומין היו זוקפין כו' ונראה העיקר כפירוש השני דבעלי מומין לא היו נכנסין רק כשרים. ועי' בא"ז הלכות סוכה סימן שט"ו שעל מה שתמה על מנהגנו דישראל מקיפין למזבח. ולא כהנים כתב וז"ל ומצאתי סמך למנהגנו דאמר בירושלמי דשמעתין כיצד סדר ההקפה כל ישראל גדולים וקטנים נוטלן לולביהן בידיהן ימנית ואתרוגיהן בידיהן השמאלית ומקיפין הקפה א' ואותו היום מקיפין ז"פ הרי ראיה וכמך למנהגנו שהמקיפין היו ישראלים. אבל קשיא לתלמודין דידן דמשמע שלא היו מקיפין רק כהנים ונראה בעיני דלא פליגי ירושלמי וגמרא דידן ותרווייהו ס"ל דהיתה הקפה בישראל והיו ישראל נכנסין בין האולם ולמזבח ומקיפין וראיה מרשב"ל דכהן בעל מום זר לענין הזה שאסור לכנוס כל השנה בין האולם ולמזבח עתה מותר בעבור מצות הקפה כו' עכ"ל הא"ז ולפנינו ליתא לזה בירושלמי. ועי' ילקוט תהלים (ס"ס תש"ג) והנה בביאורי הגר"א בא"ח (סי' תרס"א סק"א) כתב וז"ל אבל צ"ע שם שאמר סדר ההקפה כל ישראל גדולים וכו' ואין ההקפה במקדש אלא בכהנים דאין זר נכנס בין האולם ולמזבח עכ"ל. אולם לפי דברי הא"ז לק"מ. ותנאן נ"ל ראיה למ"ש הר"מ הל' כלי המקדש פ"ו ה"א דכהן בעל מום אסור מה"ת ליקרב לגבי המזבח והרמב"ן בהשגותיו לספר המצות לאוין סי' ס"ט השיג עליו מהש"ס דסוכה דמוכח דהוא רק מדרבנן דאל"כ איך התירו לבעל מום ליכנס משום מצות ערבה וע"ש במגילת אסתר ומדברי הירושלמי שהביא הא"ז לא קשיא קושיות הרמב"ן דהא מבואר דגם ישראלים היו מקיפים וזר בודאי אסור מה"ת ע"כ צ"ל דהוא מטעם דעשה דוחה ל"ת ועי' בריטב"א בחי' לסוכה שחילק בין בע"מ לישראלים דישראל אסור ליכנוס מה"ת. אולם בירושלמי מבואר דגם ישראלים היו מקיפים ומש"ס דילן ליכא תברא לזה וכמ"ש הא"ז. ומדברי הא"ז מוכח דגם הוא סובר כהרמב"ם דהוא מה"ת מדכתב והא ראיה מרשב"ל דסובר דבעלי מומים נכנסים ה"ה לישראלים ומה ראיה הא זה מה"ת וזה מדרבנן אע"כ דס"ל דגם בעלי מומין אסורים מה"ת. עוד הביא הא"ז בשם הירושלמי ניחא בזמן שיש מזבח ובזמה"ז חזן הכנסת עומד כמלאך אלקים וס"ת בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת מזבח ע"כ וחסר לפנינו: