עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי שבת ז:ב:יד
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Shabbos 7:2:14 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:14) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →אף את אשת אחיו למדה מדודתו כו'. הנה בת"כ (פ' קדושים פי"ב) איתא אשר יקח את אשת אחיו באשת אחיו מאביו הכתוב מדבר או אינו אלא אפי' באשת אחיו מאמו כו'. וראיתי בקרבן אהרן שם שכ' ולא ידעתי לענין מה אמר זה דאי לענין חיוב כרת הא אף אשת אח מן האם חייב עליה כרת ולא אמר זה לומר דאחר דאמר קרא בזו נדה הוא דמשמע דיש לה היתר אינו מדבר אלא באשת אח מן האב דאלו אשת אח מן האם אין לה היתר כלל אבל קושטא דמלתא דהא משבשתא היא כו' ע"ש ותמהני דבמח"כ לא ראה דברי התוס' יבמות (דף ב' ע"א) שהאריכו בזה ופירשו דאתי למעוטי מערירי דכתיב בהאי קרא ע"ש באורך. ועי' ביד המלך (פ"ו מהל' יבום וחליצה ה"ה) שבחר לו דרך אחר בביאור הת"כ ומהתימה ממנו אחרי שהתוס' רמזו שם לדברי הירושלמי הללו ומבואר כאן להדיא דממעטינן אשת האח מן אם כדאמרינן יצתה אשת אח מן האם שאין לה היתר לאחר איסורה ובירושלמי א"א לפרש כפירושו א"כ גם דברי הת"כ הכי מתפרשין וגם מהקרבן אהרן נעלמו דברי הירושלמי הללו. וע' בקרבן העדה שפי' מ"ש בירוש' אף אשת אחיו למידה מדודתו וז"ל ופריך אף אשת אחיו נוכל למילף מדודתו דדוקא אשת אחיו מאביו לא מאם עכ"ל ודבריו תמוהים דאדרבה הא לזה הוא עיקר הילפותא שפירש ר' יוסי כמבואר בדבריו שאמר דודתו יצתה למעט אשת אחיו מאמו וגם לפי דבריו מה זה שסיים בירושלמי דלר"ע ניחא ולפ"ז מאי ניחותא לר"ע. אולם בפשוטו נראה דכל זה סיום דברי ר' יוסי הוא ובניחותא הוא דאף אשת אחיו אין למדין מדודתו כו' ואח"כ מקשה דלר' ישמעאל דיליף מנדה אם כן אין צריך הילפותא הוא מזה וזה ברור וכן נראה מדברי התוס' שם. וע' בביאור הראב"ד לת"כ שנראה שהיתה בגירסתו עוד הוספה בת"כ שם ממה שהוא לפנינו: