עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי שבת א:ד:ה
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Shabbos 1:4:5 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:5) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →על פיתן ועל גבינתן בספר העתים גרס ועל חמאותיהן כאשר כתב בשמו הסמ"ג הובא בב"י יו"ד (סי' קט"ו) וכן ראיתי באגור בה' בישולי עכו"ם. אך הפוסקים כתבו שלא נמצא כן בירושלמי. ועי' בתשב"ץ (ח"ב סי' י') שכתב שגם גבינתן הוא ט"ס דלא גזרו בי"ח דבר על הגבינה ע"ש. ומה שמבואר בירושלמי על כבושיהן כו' ועל מלוחיהן. כתב הקה"ע כבושיהן דגים וירק הכבושים במים דחיישינן שמא נתן הדגים בחומץ כו' מלוחיהן שמלחו העכו"ם עכ"ל. והנה צ"ל דס"ל להירושלמי דגם מלוח עכו"ם אסרו כמו מבושל וכר' יוחנן בש"ס ע"ז (ל"ח ב') וא"כ למה הוצרך לומר דכבוש אסור שמא נתן הדגים בחומץ ולפ"ז היכא דידעינן דלא עירב חומץ מותר ובאמת לפי שיטת הירושלמי אסור כבוש דהוי כמבשל וכ"ש הוא ממלוח ועי' בפר"ח ביו"ד (סי' קי"ג ס"ק כ"א). ומה דאיתא בירושלמי עדותן כתב הקה"ע וז"ל וקשה הא מה"ת עכו"ם פסול לעדות כדכתיב עד שקר העד כו' ועכו"ם לאו אחיו הוא ואפילו במסל"ת פסול מדאורייתא אלא דרבנן הקילו בעדות אשה להכשיר מסל"ת א"כ גזירתן למה עכ"ל. ונ"ל ליישב זה לא מיבעיא לפי שיטת חכמי הצרפתים ההובא בתשב"ץ (ח"א סי' ע"ח) דמה"ת כשרים עכו"ם לעדות שלא מצינו רמז בשום מקום לפסול אותן רק מדרבנן פסולים משום דמסתמא משקרי פשיטא דא"ש דברי הירושלמי ואפי' לפ"מ שהתשב"ץ השיג עליהם וס"ל דמה"ת פסולים מ"מ במלתא דעבידא לגלויי מהימנא מה"ת וכמ"ש בתשב"ץ (ח"א סי' פ"ב) דלהכי בעדות אשה מהימנא מה"ת (וי"ל דהסוברים דרק מדרבנן מהימנא בעדות אשה היינו לפי שחשבו זה ללא עבידא לגלויי בודאי. עשו"ת ריב"ש סי' קנ"ה ושיבת ציון סי' ל"ח אבל במילתא דבודאי עבידא לגלויי מהימן מה"ת) ומ"מ לשאר דברים פסולים אף דעבידא לגלויי כמו לענין קידוש החודש עי' ברמב"ם פ"ג מהקה"ת והיינו מדרבנן ולזה כיון הירושלמי דבאותו יום גזרו עליהן. ושוב נדפס גליון הש"ס וע"ש מ"ש בזה. והנה מבואר כאן דפיתן הואי מגזירת י"ח דבר וכן בישולי עכו"ם והוא מדרבנן והוא פשוט בש"ס ופוסקים. ע"כ מאד נפלאתי על ספר קב הישר (פרק ע"ה) שכתב שם וז"ל דראיתי מכשילה גדולה מה ששולחין לצלות בשר לא"י ושתים רעות עושין חדא דעוברים על האיסור יחוד שגזרו שמואל ודוד ועוד דכיון דאין הישראל מסייע לאופה הוא אסור מדאורייתא כו' ואוכלין איסור דאורייתא וכן כפל שם עוד הפעם דהוא איסור דאורייתא והוא מן התימה דהוא רק מגזירת י"ח דבר גם מה שכתב דאיסור יחוד עם עכו"ם שמואל ודוד גזרו הוא גם כן תמוה דדוד ושמואל גזרו רק יחיד ישראלית ועם עכו"ם הוא מגזירת שמאי והלל וזה פשוט: