עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי סנהדרין ה:א:ט
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Sanhedrin 5:1:9 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:1:9) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →דבי חייא בר גמדא שאל מקושש משום מאי מיחייב משום תולש או משום קוצר כו'. כ' המראה הפנים דנ"מ לדאיסי בו יהודא דאמר אינו חייב על אחד מהן וכדאמר בשבת (דף צ"ז ע"ב) דהא מיהת לא מספקא עכ"ל והוא תמוה דמאי נפקא מינה אי הוי קוצר או תולש דהא שניהם הן אב מלאכה אחד ותולש הוא תולדה דקוצר וכמ"ש הר"מ פ"ת מהלכות שבת ואם כן סוף סוף אי נימא דהוי תולש או קוצר ויודע דזה הוא ממאי דלא מספקא ואינו דומה למה שהביא בשם הבבלי דהתם חד אמר משום מעביר וחד אמר משום תולש שפיר אמר דנפקא מינה לדאיסי בן יהודא משא"כ בנ"ד. וראיתי להטל אורות (דף כ"א ע"א) שכתב ע"ד הירושלמי הללו ולא ידעתי שכלו מאי קא בעי הא קוצר ותולש חדא הוא ומה לי אם קוצר או תולש וצ"ע עכ"ל. ולכאורה היה נראה דנפקא מינה לענין ההתראה לפמ"ש התוס' במ"ק (דף ב' ע"ב) על מה דאמרינן שם המנכש משום מאי מתרין בו וז"ל דאין אדם לוקה ולא נהרג אלא בהתראה שמתרין בו לא תעשה הך איסורא כדמסקינן בסנהדרין מקראי דצריך לפרש שם האיסור בהדיא עכ"ל. א"כ י"ל דזה נ"מ בהאיבעיא דהירושלמי. ועי' תוס' ב"ק (ד"ב ע"א) שנראה מדבריהם דגם בתולדה צריך להתרות משום התולדה ולא משום האב ולכן (לפיכך) איבעיא ליה הכא בירושלמי דנ"מ לענין לכתחלה במה להתרות בו. ועמ"ש המראה הפנים (פרק ארבע מיתות ה"ה ד"ה נטע) והבן: