עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי נדרים ו:ג:ג
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Nedarim 6:3:3 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Nedarim 6:3:3) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →כל נון דלא אכיל פחות מן ליטרא כילכוד אנא טעים כו'. עיין בתפארת ישראל (ד"ע ע"ד) שהביא הגירסא פחות מליטרא כולכית כו' וכ' ומכאן קשה על המפרשים דכולכית הוא מין דג טמא וצ"ע עכ"ל. וראיתי בביאורי מהרא"ל מה"ר אליעזר לוי היילפערין בבאורו על רש"י בחומש (פרשה שמיני דמ"ו א') שיישב זה עפ"י מ"ש הבח ביורה דעה סי' פ"ג דקודם שפירשו מותר. ורק אחר שפירשו אסור יע"ש. ולדעתי שגה בזה ואינו עולה ארוכה כלל דהא אמרינן להלן בירושלמי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון וזבין ליה כלכוד וא"כ נראה שהוא זבין ליה ומוציאו מן הציר כמו שמוציא שאר דגים כשקונה אותן. וא"כ שוב הוי פירש וגם אם נדחוק לומר דמיירי דלוקחו עם הציר נראה ודאי דאין לשון בני אדם כן כשיאמר לחבירו ליקח לו דג בודאי כוונתו על סתם דג שיקח אותו ויבשלהו או יצלהו ולא שיקח לו כולכית שלא יוכל ליקח אותו מן הציר ויוכרח לישתות אותו בהכלי שקנהו אכן נראה דהסוברים דכולכית הוא דג טמא גורסים כילכוד כגירסא שלנו והוא מין דג אחר שהוא טהור ואיננו כולכית וז"ב [עיין ערוך השלם ערך כלכית א', ב', מ"ש ע"ז: