עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין א:א:ג
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Kiddushin 1:1:3 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:3) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא סוף דבר בכדרכה אלא אפי' שלא כדרכה. וכ"ה בכתובות (פ"ג ה"ו) הנה הרמב"ם (פ"ג מהל' אישות ה"ה) פסק דבעל קונה את אשתו אפי' שלא כדרכה וכן פסק הרמ"א באה"ע (סי' ל"ג). וראיתי להשער המלך (פ"א מהל' אישות ה"א) שכתב על מ"ש ה"ה שם דכ"ה בפ"ק דקידושין דף ט' משכחת לה בביאה שלא כדרכה דאין ראיה דהתם קאי להס"ד דבעינן כסף וביאה לכן קונה גם ביאה שלא כדרכה אבל להמסקנא דביאה לחודה קונה א"כ יש לומר דבעינן דוקא כדרכה לכן כתב דילפינן זה מגזירה שוה דקיחה קיחה כי היכא דילפינן בפ' הבע"י לענין הערה ע"ש באידך. ובאמת עדיין לא הועיל לשיטות הר"מ פ"ו מהל' אישות דסבירא ליה דההוא ג"ש לא הוי אלא לענין חופה לבד דס"ל כשיטות הרי"ף פ' הבע"י וכמ"ש הר"ן בפ"ח דקידושין א"כ הדרא קושיא לדוכתה. וראיתי להשער המלך שם שכתב וז"ל ואף לדעת הרי"ף אפשר לומר דוקא לענין הערה לא ילפינן מג"ש דקיחה קיחה משום דאיכא טעמא כל הבועל דעתו על גמר ביאה אבל משום ביאה שלא כדרכה דליכא טעמא ה"נ ילפינן מיניה לתחלת קנין עכ"ל וא"כ היה מקום לומר גם להר"מ כן. אולם באמת הא ליתא דהר"מ ע"כ לא ס"ל כן דהא הלחם משנה פ"ג מה"א הקשה שם דמנ"ל להר"מ דאם פירש דרוצה לקנות בתחילת ביאה דתהיה מקודשת דהא הבעל הלכות לא הוציא זה כ"א לתרץ קושיות התוס' דפ' הבע"י אבל להר"מ דס"ל כשיטות הרי"ף דלא הוי רק חופה לבד א"כ מעיקרא לא קשה. מידי ומנ"ל להר"מ זה הדין דאם פירש תהיה מקודשת בתחילת ביאה. ותירץ דהוציא זה לתרץ קושית התוס' (דף ד' ע"ב) דהקשו דמאי מקשה הגמרא ומצרכי ללמוד על ביאה נילוף מג"ש דקיחה קיחה ולהנ"ל א"ש דזה לא נלמוד רק על חופה עכ"ד הלח"מ. וא"כ מוכח דלא כהשער המלך ומוכח דגם אפי' ללימוד אחר לא בהערה סובר ג"כ הר"מ דהוי רק כמו חופה. אמנם תמיה לי עליהם שלא כתבו מקור נפתח לדברי הרמב"ם מדברי הירושלמי הללו דקאי לענין קידושי אשה מבואר להדיא דאשה מתקדשת שלא כדרכה. (ועם שי"ל פירושים אחרים אבל הר"מ פירשו לענין קידושי אשה) וע"ש בשער המלך שחקר דאיך אשה מתקדשת בביאה בע"כ הא לית לה הנאה מזה. וראיתי בפתחי תשובה באה"ע (סי' ל"ג סק"א) שכתב עליו ותימא שלא הזכיר הגמרא דקידושין דף כ"ב ע"ב מאן לימא לן דלאו הנאה אית לתרווייהו ע"ש עכ"ל. אולם צדקו דברי השער המלך דע"כ האי ודלמא דרך דחויא איתמר ועיקר הסמך הוא על קושיא השניה. דמשכבי אשה כתיב וראיה דהא התוס' יומא (ס"ב ב' ד"ה מה) כתבו וז"ל מ"מ בלא הנאה נמי מחייבי כגון שלא כדרכה עכ"ל הרי שתפסו בפשיטות דשלא כדרכה לית לה הנאה. וכ"כ התוס' ביבמות (ל"ד ב' ד"ה ולא) שלא כדרכה לפי שמצערת בכך שנאמר וישכב אותה ויענה שעינה אותה שלא כדרכה וכן אם תענה את בנותי שלא כדרכן עכ"ל וכ"כ רש"י ותוס' סנהדרין (דף נ"ט) וא"כ תקשה עליהם מהסוגיא הנ"ל. ועכצ"ל דס"ל דהאי ודלמא הוא דרך דיחוי וקושטא דמלתא אינו כן. וראיתי בחידושי מהרי"ט בקידושין שם שכ' ע"ד התוס' דסנהדרין שכתבו על הכתוב דויענה שלא כדרכה וכ' המהרי"ט וז"ל ותמה אני דליתא בשום דוכתא הכי עכ"ל ותמהני ע"ז דהא כן מבואר להדיא בבראשית רבה (פרשה פ') וצ"ע. ואולי קאי על מ"ש התוס' אם תענה את בנותי. וע' ברמב"ן בפי' החומש שכתב שכל ביאה שלא כדרכה מקרי עינוי. וכ"כ בס' קהלת יעקב במדות חכמים סי' ע"ד בשם הרמ"ז בגופי הלכות שאינה נהנה שלא כדרכה מבואר מזה דצדקו דברי השער המלך ולא נעלם ממנו הש"ס דקידושין. ושוב נדפס שו"ת שאילת שמואל. וראיתי לו בכלילות שמואל (אות ב' סי' ת') שגם הוא כתב דנעלם מהשעה"מ הש"ס הנ"ל וליתא. מיהו לפמ"ש המהרי"ט שם יש ליישב קושית השעה"מ. ועי' יד דוד (דרכ"ג ע"ב ודו"ק. ודע שראיתי להמשנה למלך (פיי"ז מהא"ב הי"ג) שהביא ראיה לדברי הר"מ דאנס אשה שלא כדרכה אינו משלם קנס מסוגיא דסנהדרין דף ע"ג ע"ש. אמנס לפמ"ש הרשב"א בתשובה (ח"ג סי' שע"ז) לא מוכח מידי והבן. ודע שראיתי להכנה"ג באה"ע סי' ל"ג כתב על מ"ש הב"י שם שהר"מ פ"ג מהל' אישות כתב דקונה גם בשלא כדרכה וכתב הכנה"ג בהשמטות שלא מצא זה בדברי הר"מ ע"ש. אולם לפנינו מבואר כן בר"מ (פ"ג ה"ה) והנה בנחל איתן בהא"ב (פ"ג הט"ו) על מ"ש הר"מ וכן אם בא עליה שלא כדרכה פטור כ' וז"ל כ"ה גירסת ה"ה בדברי רבינו אך איכא ספרים דלא גרסי כל זה בדברי רבינו ולכאורה תמוה דאיך ישמט רבינו דין זה דהוא גמרא ערוכה בספ"ב דכריתות בלא שום חולק ע"ש מה שדחק דהר"מ ס"ל דחייב בשפחה חרופה גם בשלא כדרכה ע"ש ואשתמיט מיניה דברי הר"ם הל' שגגות (פ"ט ה"א) שכתב הבא על שפחה חרופה בין בזדון בין בשגגה מביא אשם והוא שתהיה גדולה ומזידה וברצונה ותהיה בעילה כדרכה כו' ומפי השמועה למדו בגמר ביאה כדי שתלקה כו' מבואר דדוקא בכדרכה מביאה אשם תלוי ולוקה ולא בשלא כדרכה ומ"ש שיש נוסחאות דלא גרסו לה. הוא שגגה דאינו נוסחאות שונות ומהתימה מהנחל איתן שלא ראה שכן הוא בכל המקומות שכתב הר"מ הדין דשלא כדרכה הוא מוסגר ויש ספרים שלא היה כתוב כן והיינו מפני אימת המלכות נשמטו מהדפוס כמבואר בהל' אישות (פ"ג ה"ה) שיש ספרים שנשמט שם דין דקונה אשה שלא כדרכה וכמ"ש בשם הכנה"ג וכ"ה בהל' יבום (פ"ב ה"ג) ובהלכות נערה בתולה (פ"ב ה"ח) ושם (פ"ג ה"י) ובהא"ב (פ"א ה"י והט"ו וט"ז וי"ז ובפ"ג ה"ה ופ"ד ה"א ופי"ז הי"ד ופי"ח ה"ו ופי"ט ה"ב ופכ"א ה"ט) ובהלכות אה"ט (פ"ה ה"ט) וכן שם בה"ט מה דאיתא עכו"ם או בהמה והמעיין בכל אלו המקומות יראה דצדקו דברי שנשמט זה מפני אימת המלכות ובחנם טרח הנחל איתן והסיע דברי הרמב"ם שלא כהלכה והא ליתא וכמ"ש: