עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין א:א:יח

Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Kiddushin 1:1:18 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:18) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text

Open in the reader →

(עד כאן שייך לדף א' ע"ב) הדא פליגא עליה דרב כו'. השירי קרבן הביא דברי הר"ן פ"ב דגיטין דעל מה דאיתא התם דגט שנכתב על איסורי הנאה שכשר דבדבר שצריך ביעור מן העולם וצריך שריפה הגט בטל. וכתב הש"ק וקשה לפ"ז מאי פריך הש"ס מחמץ דלמא שאני חמץ דצריך ביעור מן העולם וצ"ע ואם תאמר מאי נינהו איסורי הנאה שאין צריך ביעור שריפה או קבורה כדתנן סוף תמורה יש לומר דאיירי כשהדירה הנאה ממנו עכ"ל. מבואר מדבריו דהבין מדברי הר"ן דגם מה שצריך קבורה הגט בטל. ולכן הקשה מאן נינהו איסורי הנאה שא"צ או שריפה או קבורה ובמחכ"ת לא כן הוא דדברי הר"ן לא נאמרו רק באיסורי הנאה הטעונין שריפה בזה סובר דהגט בטל דכיון דקיימא לן כר"ש דכל העומד לשרוף כשרוף דמי אם כן הוי כאינו בעולם אבל במידי שצריך רק קבורה מודה הר"ן דהגט כשר והיינו ההוא דכתבו על איסורי הנאה שכשר. ועפר"ח אה"ע סי' קכ"ד ושער המלך ה' גירושין (פ"ד הלכה ב') דאפילו אם כתב על ע"ז של ישראל כיון שאין צריך שרי פה רק גניזה מגזירת הכתוב דושם בסתר מותר לכתוב עליו לטעמו של הר"ן ומכל שכן בשאר הנקברים שאין צריך מן התורה כלל קבורה והוא רק משום שלא יכשלו בזה ב"א מודה הר"ן דכשר וא"כ לק"מ גם מהירושלמי הזה די"ל דהירושלמי ס"ל כחכמים בפסחים פ"ב דחמץ הוא מהנקברין ומכ"ש דמיירי כאן בחמץ דרבנן ובזה בודאי מודה הר"ן ואין כאן קושיא כלל: