עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי גיטין א:ד:ג

אתיא כמ"ד אין העדים חותמין כו'. הפני משה הביא פלוגתת הראב"ד והרמב"ן דהראב"ד ס"ל היכא שאמר לעדים חתמו גט לאשתי דב' משום עדים ואינך משום תנאי כמבואר בגיטין די"ח דמ"מ צריכים שיחתמו הנך דמשום תנאי במעמד כולן אף דסגי שיחתמו עד עשרה ימים והרמב"ן ס"ל דא"צ שיחתמו במעמד כולן ומאי דאמרינן דאין עידי הגט חותמין זה שלא בפני זה גזירה משום כולכם הוא כשאמר כולכם משום עדים וכ' הפני משה דמהרמב"ם מבואר דס"ל כשיטות הרמב"ן שכ' בפ"ט מה' גירושין אמר להם כולכם חתומו אם חתמו זה היום וזה למחר אפי' לימים הרבה ה"ז גט כשר הרי שלא הצריך שיחתמו במעמד כולן וטעמא משום שאמר כולכם סתם ולא אמר משום עדים עכ"ד ובמח"כ שגג בזה ונעלמו ממנו דברי הר"מ בהלכה כ"ט שכ' ולמה אמרו חכמים עידי הגט אין תותמין אלא זה בפני זה גזירה שמא יאמר לרבים כולכם חתומין אם תאמר חותמין זה שלא בפני זה שמא יעידו שנים ותטול הגט בידה ותחשוב שכבר העידו בו ועדיין לא נתקיים התנאי עכ"ל מבואר להדיא דהר"מ ס"ל דעיקר הגזירה משום כולכם הוא היכא שאמר חתומו סתם דהוי משום תנאי ושמא לא יחתמו כלל וכדברי הראב"ד ולא כהרמב"ן וסובר דצריך לחתום זה במעמד זה וכ"כ להדיא הב"י באה"ע סי' ק"כ דהרמב"ם סובר כהראב"ד וז"ב. וראיתי להק"נ (פ"א דגיטין ס"ק ל"ח) שכ' וז"ל אבל לשיטות הראב"ד לק"מ דפי' גזירה משום כולכם הוי משום עדים כו' ובפ"ט מה' גירושין בהשגות לא מצאתי זה בשמו עכ"ל וכ"כ בפ"ב ס"ק כ"ח ובפ"ח סק"א לשיטת הראב"ד. ובמח"כ כ' בשם הראב"ד מה [דלא] ס"ל. דאדרבה הראב"ד סובר גזירה משום כולכם סתמא וסובר דצריך שיהי' במעמד כולם כמבואר בבעה"מ ובמלחמות ובכל הפוסקים בשמו. וראיתי בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סי' קנ"ז) שנשאל אם צריכים לחתום זה בפני זה וכ' מדלא אמר בש"ס הך איכא בינייהו משמע דאף אם משום תנאי צריכים לחתום זה בפני זה. וכן מצאתי לריטב"א שפסק כן עכ"ד ותמהני שלא זכר שהוא פלוגתת הראשונים בזה ודעת התוס' ור' משולם והרא"ש והר"ן דצריכים לחתום זה בפני זה וכ"ה שיטות הראב"ד והרמב"ן סובר דא"צ. וראיתי להעיר גם על הפני משה פ"ב דגיטין שכ' על מה שתלו שם בירושלמי הא דגט שיש עליו כמה עדים אם צריכים שהשליח יראה חתימת ב' העדים דתליא זה בפלוגתת ר"י ור"ל וכ' הפ"מ דמש"ס דילן מבואר דליתא מדלא אמרי הך איכא בינייהו בין ר"י ור"ל ואפי' אם המה עדים מסתמא עשו כהוגן ע"ש ובמח"כ נעלם ממנו מ"ש בשו"ת הרא"ש (כלל מ"ו ס"ק ג') שהביא דברי הירושלמי ופסק כן. וע' בבית שמואל (סי' קמ"ב ס"ק נ"ד) ותורת גיטין שם וע"ש ברא"ש דלשיטות הפוסקים דרק בשעת הדחק סברינן דהן משום תנאי ה"נ כן בנ"ד. ומה שהקשה הפ"מ מדלא אמרו בש"ס הך איכא בינייהו אין להוכיח מזה כלל וכמ"ש הר"י ן' מיגא"ש הובאו דבריו בש"מ לב"ק (כ"ג א') וכ"כ הרמב"ן והרשב"א והריטב"א בגיטין (ס"ג א') וכן מוכרח בלא"ה דלשיטות הרמב"ן דלמ"ד משום תנאי א"נ לחתום זה בפני זה מדוע לא אמרו הך איכא בינייהו אע"כ דליתא ובזה מיושבים ג"כ דברי השואל בתרומת הדשן (סי' י"א בפסקים) דבזה"ז יש להקל בזמן והתה"ד הקשה עליו מדוע לא אמרו בש"ס הך נ"מ ע"ש ולהנ"ל לק"מ: