עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:יב

ואי בעית מחמרא על נפשך אשתרי לחברך. ע' בכ"מ ה' שמיטה ויובל (פ"ד הכ"ט) שהביא הירושלמי הזה וע"ש מה שפי' בו והביא הגירסא אין בעית מתמרא על נפשך אשתווי לחברך. וע' שו"ת מהרי"ט (ח"א סי' מ"ג) שהקשה ע"ז דלפי פי' הכ"מ שמ מה זה שאמר לו אליו אי בעית כו' אשתויו לחברך שהרי אם היה משתוה לחברה אינו חומרא אלא קולא שיקח מכל העכו"ם כו' ע"ש אמנם לפי גרסתינו יוצדק פירושו של הב"י שאמר לו שאם הוא ירצה להחמיר על עצמו שלא ליקח פירות מגנה רק כשהיה מוחזקת שהיא לא נכבשה מעולם תחת יד ישראל יחמיר רק על עצמו ולא יחמיר על אחרים ולא כאשר פקד גם לטלייא כן שלא יקחו מסתם גינה ואתי שפיר פירושו של הכסף משנה: