עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:לג

ומינו את ראב"ע בישיבה בן ט"ז שנה כו'. הנה ראיתי בס' הפדדס דגדול (סי' קל"ד) שכתב אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה דאהדריה ניהליה תליסר חיוורתא וצ"ע לכאורה דהא בש"ס ברכות (נ"ח א') איתא ההיא יומא בר תמני סרי שני הוה אתרחיש לי' ניסא ואהדרו לי' תמני מרי דרי חיוורתא ואיך כ' רש"י י"ג. אמנם מצאתי להאבודרהם (וסדר הגדה ופירושה) שכ' ולא אמר בן שבעים שנה אלא שקפצה עליו זקנה כדאמרינן בירושלמי ברכות שלא הי' כ"א בן י"ג שנה ובשביל שלא יבזוהו כשנתמנה נשיא ושמא לא יהי' דבריו מקובלים נעשה לו נס לכבודו מן השמים ובא לו י"ג שורות של שער לבן במלוא שנים והי' דומה לאיש שיבח עכ"ל ומבואר שהי' גירסתו בירושלמי י"ג שנה וי"ג שורות וי"ל דכ"ה גירסת רש"י וא"ש. אולם צל"ע על האבודרהם שהביא זה מהירושלמי ולא הביא מה דמבואר בבבלי. וכמו כן יש להעיר על שו"ת רשד"ם (חיו"ד סי' קנ"ב) שכ' וז"ל או לא ידע מה שעשו ישראל לר"נ שהעבירוהו חבריו ולא נמנע ראב"ע מלקבל עליו אחר שרצו בו ישראל שהיה בחור כמו שבא בירושלמי פ' תפלת השחר עכ"ל דאמאי לא הביא זה מהבבלי. אולם ראיתי ביוחסין שכ' המגיה שם שזה הוספה בבבלי ואינו מהש"ס וא"ש. ועי' בשאלות ותשובות ה"ר לוי בן חביב (הנקרא בשם שו"ת הרלנ"ח) בסוף אגרת הסמיכה שכתב שלא חלקו שני התלמודים בי בש"ס דילן מונח מעת שנולד ולהסכים עם מה דהי' לו תבני סרי דרי חוורתא כמנין שנותיו. אמנם בירושלמי שליא דקדקו במנין השורות ואמרו סתם נתמלאו כל ראשו שיבות לא מנו כי אם מיום שנכנס לבית הספר כי בה' שנים התחיל לילך לבית הספר ע"ש וזה יוצדק לפי גרסתיגו דאיתא ונתמלא ראשו שיבות. אמנם לא יוצדק זה לפי המבואר בספר הפרדס ובאבודרהם שגם בירושלמי איתא שהיה לו י"ג שורות אם כן שוב לא יתכן זה. אך באמת בבבלי הוא הוספה והעיקר הוא כמו דאיתא בירושלמי. ודע דהירושלמי הזה איתא ג"כ בתענית (פ"ד ה"א) ונשמט במסודת הש"ס לציין לשם. וביוחסין כתב שהוא ג"כ בירושלמי פ' תמיד נשחט ולפנינו לא נמצא שם דע"כ כ' המגיה שם דהוא ט"ס וכ"כ הסדר הדורות (ח"ב אות א'). אולם נראה דכן היה הגירסא לפני היוחסין בירושלמי שם דמצאתי בס' המפתח לר"נ גאון (ד' י' ע"ב) שכ' דאיתא ג"כ ירושלמי פ' תמיד נשחט מבואר דכ"ה גירסתם: