עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה ה:ב:ו
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Beitzah 5:2:6 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Beitzah 5:2:6) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"ד נשענין בבריא מ"ד דאין נשענין בתש. הנה בהג"א פ"ה דביצה איתא ולהשען בבריא מותר כו'. ע' שו"ת מנחת יהודא חא"ח בסופו בהגהותיו על הג"א שם שהביא גירסא ולהשען בכדי מותר בתשמיש אסור כו' ע"ש והביא בשם היש"ש לחלק בין בריא לתש וכ' אפשר דכ"ה הגירסא בהג"ה הנ"ל. ומה דמספקא ליה פשיטא לי דכן הוא הגירסא להג"ה הנ"ל דהא מקור הדברים הוא מהא"ז ומבואר בא"ז (ה' יו"ט סי' שס"ו) שהביא הירושלמי לחלק בין בריא לתש. וראיתי במראה הפנים שכ' כל האי שקלא וטריא ולא ידעתי מדוע דחה דברי הירושלמי מהלכה הלא התם בבבלי מיירי בתשמיש והכא מיירי בלהשען וע' בא"ז שם שאחר שהביא דברי הירושלמי סיים אבל שימש להשתמש באילן או בבהמה אפי' בבריא אסור כההוא דפ' מי שהחשיך כו' ע"ש. וע' ביש"ש (פ"ה דביצה סי' ו') ומ"א (סי' של"ו ס"ק ט"ו) שפסקו כן לחלק בין בריא לתש:
[כ"י] נשענים ע"ג בהמה. ברוקח סימן ש"א הגירסא נשענים ע"ג בהמה בשבת ותני אין נשענים כו':
[כ"י] למען ינוח שורך וחמורך. עי' במה"פ שכ' ומיהו למדנו מהא תלמודא דבשבת דאיכא שביתת בהמתו אם רוכב על בהמה לאו משום גזירה לחוד עובר דאינו אלא מדרבנן אלא דאיכא נמי לאו משום שביתת בהמתו ולא עוד אלא דעדיפא ממחמר דאע"ג דמסקינן בשבת דקנ"ד דמחמר אף לאו ליכא ביה מ"מ הכא הואיל דהבהמה מצטערת ברכיבתו עובר על שביתת בהמתו עכ"ל ודבריו תמוהים דמ"ש דבמחמר ליכא לאו ליתא דבודאי איכא לאו במחמר רק שאין לוקין עליו וכמבואר בש"ס ורש"י שם בדקנ"ד ע"ב ובשביתת בהמתו להרבה פוסקים ליכא רק עשה כמבואר בתוס' שבת (נ"א ב) אולם יש סוברים דיש גם לאו בשביתת בהמתו עפמ"ג סי' ש"ה במ"ז סק"א אולם לא נהירא שיהיה עדיף שביתת בהמתו ממחמר ומה גם דש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי בדרכיבה איכא משום שביתת בהמתו רק גזירה שמא יחתוך זמורה דברכיבה חי נושא א"ע וראיתי להעיר על הא"ר סי' ש"ה ס"ק כ"ד שכ' עמש"ש בשו"ע דמותר למסור סוס לרועה בשבת וע"ז כ' הא"ר דבשבה"ל מבואר דין זה גבי יו"ט ולא גבי שבת וכ' שם הא"ר וז"ל וכמדומה לי כיון שנשמט בב"י בהעתקתו תיבת ביו"ט וכשחיבר ס' השו"ע חשב דקאי אשבת עכ"ל והוא תמוה דהא הב"י דייק שם דדוקא ברגל ולא בשבת מבואר שגם הב"י הבין דהך דינא דהשבה"ל הוא רק ברגל ולא בשבת אולם ס"ל להב"י דכ"כ השבה"ל משום דס"ל דברכיבה איכא משום שביתת בהמתו כהירושלמי וע"כ יש חילוק בין שבת ליו"ט משא"כ לדידן דס"ל דליכא ברכיבה משום שביתה וכיון שמוסר אותו לרועה דהרועה לא יעשה בו מלאכה מסתפי מבעה"ב רק יוכל היות דירכב עליו וע"כ אין חילוק בין שבת ליו"ט וע' בחי' המאירי לביצה שגם הוא כ' דלא כהירושלמי דאין ברכיבה משום שביתת בהמתו דחי נושא את עצמו: