עמודיה שבעה נז

משתחוה לאל אחר דכי האי גוונא ליכא למימר תעלה בעידנא סגיד לי' ותירץ ח"ו יעקב לא השתחו' לעשו אלא לשכינ' שהית' שם שנ' והוא עבר לפניה' וישתחוו אין והוא אלא שכינתא שהלכ' לפניו. והנה אותו הדור שנתחייבו כליי' על שהשתחוו להמן שעש' עצמו ע"א בגמ' דמגילה תחת הנעצוץ יעלה ברוש נעצוץ זה המן שעשה עצמו ע"א כדאמר הנעצוצים וגו' ודאי הוא אם הי' אירע להם כמו שאירע ליעקב שהשכינה הי' שם בזמן שהשתחוו ודאי לא היו חייבין כלייה על ההשתחויה להמן כי היו משיבים שהשתחוו לשכינה כמו שעשה יעקב זה שאמר הכתוב הנ"ל וקם העם וזנה אחרי אלהי נכר הארץ ר"ל שיהי' זמן בימי מרדכי ואסתר שיקום העם וזנו אחרי אלוה נכר ארץ דייקא ר"ל אלוה שיהי' בארץ והוא המן שהי' בארץ ועשה עצמו לאלוה וישראל ישתחוו לפניו וע"י כן ועזבתים והסתרתי פני מהם וימצאום רעות רבות וצרות שאכתוב עליהם גזר דין לכלייה ויאמרו זה לזה למה עשה ככה ה' לנו ומה החרי האף הגדול הזה על ההשתחויי' לפני המן הרי יעקב אבינו שהי' בחיר שבאבות והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה והקב"ה לא תבע ממנו כלום עבור זה ואמר ביום ההוא ר"ל שיאמרו תשובה על דבריהם אלה ומה היא התשובה ואומר הכתוב על כי אין אלוה בקרבי מצאוני הרעות האלה ר"ל דבשלמא גבי יעקב הי' השכינה עמו והשתחוה יעקב לשכינה ולא לעשו אבל אנחנו חטאנו כי אין אלוה בקרבינו ואפילו הכי השתחוינו לעשו וע"י כן מצאנו הרעות האלה. והנה לפ"ז טענת המן ועצתו בטילה מלבד התירוץ הראשון שהי' מרדכי בנימין אלא אפי' אם הי' משאר שבט שהשתחוו לפני עשו לא הי' מן הראוי שישתחוה גם מרדכי לפניו כי גבי יעקב ובניו הי' השכינה והשתחוו לפניה ונ"ל שזהו שגילה לנו רב נחמן הנ"ל רק נקדים מ"ש רז"ל במדרש ויצא שאותו מזמור לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל יעקב אמרו יאמר נא ישראל היינו ישראל סבא וגילה לנו רב נחמן שמזמור זה אמר יעקב על המן ומה הגיד ואומר לולי ה' שהיה לנו ר"ל אם לא הי' לנו אותו טענה שה' הי' לנו שהשכינה הי' אצלי תמיד בודאי בקום עלינו אדם זה המן כנ"ל שעמד בימי מרדכי בודאי הי' חיים בלעונו והי' מכלה ומבל' כל ישראל וכ"כ למה בחרות אפם בנו דייקא ר"ל שכל חרון אפו שהי' לו אז בימי מרדכי הי' הכל בנו בשבילי ובשביל בניי כי הי' טוען נגד ישראל שישתחוו לפניו כמו שהשתחויתי אני ובניי ואז היו ח"ו כל ישראל חייבין כלייה אבל עכשיו שה' לנו ודאי טענתו בטילה כי הי' למרדכי פתחון פה לומר שאני יעקב שהשכינה הי' אצלו ובזכותו הציל גם את בני דורו וכמ"ש במדרש מגילה שבזכות מרדכי לבד ניצולו כל בני דורו ובזה תבין מ"ש יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני וגו' ואמרו דורשי רשימות ומכללם בעל הטורים שהתפלל יעקב על המן ורמוז במלת "הצילני "נא "מיד ר"ת המן וקשה המן מאן דכר שמיה ואם נאמר שהי' כמתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר א"כ למה התפלל על גזירה זו יותר משאר הגזירות ועוד למה אמר הצילני ולא אמר הצילנו לשון רבים והנה ודאי כל דברי חכמים הם אמת ורמז ג"כ בכפל לשון אחי עשו ואחי פירושו על אחיו ממש ועשו הוא רמזו על המן שבא מסטרא דעשו ונ"ל שזהו הדבר שדברנו רק נקדים עוד מ"ש החכם בעל עשרה מאמרות בחלק ג' חיקור הדין פ"ד בענין שאול שבא מבנימין וזכה להיות מלך על ישראל יותר משאר השבטים משום שכל השבטים השתחוו לפני עשו עם יעקב ונתנו כח לסטרא אחרא מה שאין כן בנימין לא הי' עדיין בעולם כנ"ל לכך זכה שיצא שאול ממנו שהי' ראשון למלכי ישראל כמו שהארכנו במקום אחר והקשה שם ממאמר הזהר הנ"ל שהרי לא השתחוו כלום אלא לשכינה ותירוץ מ"מ איסור עשו בזה משום מראית עין ומביא ראי' מהא דתנינן פרצופות המקלחות מים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לע"א עכ"ל והנה יש לנו ללמוד זכות על הצדיקים האלה אחרי שלא מצינו שיהא ההשתחויה נחשבת להם לחטא אלא מצד מראית עין שכל רואם לא ידעו ששכינה הי' אצלם יש לנו לומר שגם בזה לא עשו חטא כי איתא ביו"ד הלכות ע"א סי' ק"י וז"ל ישב קוץ ברגלו לפני ע"א לא ישחה וישתה מפני