עמודיה שבעה מו

שהוא כן שהרי יצחק אמר בלשון הזה מי איפוא ולמה לא אמר מי זה וצ"ל שנתיירא מאפיית גיהנם שנכנס עמו עשו ולפיכך באיפה נענש יעקב איפה הם רועים ואתאביד יוסף תמן וגם עליו נפלה אימת גיהנם מדה כנגד מדה. ואמרו רז"ל במדרש לך שהראה הקב"ה לאברהם גיהנם ומלכיות ובירר אברהם גלות לפטור בניו מגיהנם וז"ש בקש יעקב לישב בשלוה יעקב דייקא ר"ל אברהם לא בקש לישב בשלוה ובירר גלות לפטור בניו מגיהנם אבל יעקב בקש לישב בשלוה שבירר גיהנם ולפטור ממלכיות כי היה סבר שצער גיהנם אינו גדול כל כך כמו צער הגלות ולפיכך קפץ עליו רוגזו של יוסף שנאבד ממנו ואז היה יעקב בוכה ומצטער ביותר ולא מיאנה הנחם נפשו על רדתו בשאול גיהנם ואז ראה האמת שצער גיהנם הוא יותר גדול מצער מלכיות וחזר והסכים לדעת אברהם שבירר מלכיות לפטור מגיהנם. אך יש לנו לידע למה נכנס הגיהנם עם עשו עכשיו יותר מזמנים אחרים ומצאנו ראינו בגליא רזיא מאמר אחד ויהיה תשובה לזה וזה לשונו כשהיה יצחק רוצה לקלל את יעקב בשביל שרימה אותו ולקח הברכות ברמאות נראה לו מלאך ששמו איפה והראה גיהנם פתוח מתחתיו תיכף חזר יצחק ממחשבתו ואמר גם ברוך יהיה ע"כ וא"כ היה בהכרח שיכנס הגיהנם עם עשו דווקא כי כבוא עשו ראה יצחק שיעקב רימה אותו ורצה לקללו ובראותו הגיהנם הוכרח לחזור אבל היא גופה קשיא מה ראה המלאך להראות לו הגיהנם דווקא ולא הראה לו ענין אחר שיחזור ממחשבתו אבל הענין הוא כי רז"ל פליגי בפסוק רבות עשית אתה ה' מחשבותיך ונפלאותיך אלינו בילקוט תהלים דק"ד עמוד א' חד אמר כל מחשבות שפעלת אלינו בשבילנו למה כהו עיני יצחק שיבא יעקב ויטול הברכות וחד אמר אלינו בשבילנו שבררת לנו המלכיות לפטור מגיהנם. והנה שני דיעות הללו אינן חלוקים זה מזה ושניהם אמת כי מאן דאמר לפטור מגיהנם מודה שהיה ג"כ שיבא יעקב לקבל הברכות וכן להיפוך אחרי שנודע שישראל הן בגלות ויעקב קבל הברכות ואין להכחיש הידוע והנה יצחק שרצה לקלל את יעקב על הרמאות מה עלה על דעתו שהרי ספר תהלים היה ביד אבות קודם שנולד דוד כמשרז"ל במד' ויצא שכל זמן שהיה יעקב בבית לבן היה עוסק בספר תהלים א"כ ודאי ראה וידע הפסוק הזה מחשבותיך ונפלאותיך אלינו כמ"ד שכהו עיני יצחק שיבא יעקב ויטול הברכות ברמאות אלא יצחק היה תופס דעת מ"ד שני אלינו בשבילנו שברר אברהם גלות לפטור מגיהנם וכאשר ראה המלאך מחשבות יצחק חשב אם באת לתפוס דעת מ"ד אחד מאי חזית דילמא הוא כמ"ד שיבא יעקב הברכות לקבל ולא כמ"ד לפטור מגיהנם ולפיכך מה עשה הראה לו גיהנם פתוחה לפניו שיפול בו ואם איתא כדעתך שברר אברהם מלכיות לפטור מגיהנם וא"כ למה גיהנם פתוחה מתחתך אלא ודאי שני הדיעות הם אמת שגם מחשבותיך ונפלאותיך אלינו הוא כמ"ד שכהו עינך שיבא יעקב ויטול הברכות וא"כ אין לך לקללו ולפיכך מיד כאשר ראה יצחק זאת חזר ממחשבתו הראשונה ואמר גם ברוך יהיה מאי גם שהרי יעקב הוא העיקר בברכה ומאי יהיה שהוא לשון עתיד וברוך הוא מיבעיא ליה ועם מ"ש ניחא והכי קאמר גם ברוך יהיה ר"ל שמחשבותיך ונפלאותיך אלינו בשבילנו לא היה בשביל לפטור מגיהנם לבד אלא גם מחשבותיך היה ג"כ לכהות עיני בשביל הטעם שיעקב ברוך יהיה לעתיד כשיבא ליטול הברכות

חם ונשלם עמוד השני הנקרא פחד יצחק