עמודיה שבעה קמא
Amudeha shivah 141 · עמודיה שבעה · free full Hebrew text
Open in the reader →ירושלים מטמאות בנגעים או לאו שנא' ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם שאין מטמא בנגעים אלא דווקא דבר אחוזה ומ"ד נתחלקה ירושלים לשבטים ונקראת אחוזה סבר כמ"ד ירושלים מטמאות בנגעים ומ"ד לא נתחלקה לשבטים סבר שאין ירושלים מטמאה בנגעים ובמדרש רבה פ' מצורע ארז"ל בפסוק ונתתי נגע זו ע"א שהוא כנגע בבית ארץ אחוזתכם זה ב"ה ובא אל הכהן זה ירמיה ונתץ הבית שחרב ב"ה ע"ש בהאריכות שדורש כל הענין על בית המקדש וכשם שאם נטמאה הבית בנגע דין הוא להתיץ הבית כן ע"י עכו"ם שהיא הנגע העיקרית הוכרח הקב"ה להחריב ביתו והנה הני מילי למ"ד ארץ ישראל נקרא אחוזתכם שנתחלקה לשבטים ומטמאות בנגעים אבל למ"ד לא נתחלקה לשבטים ודאי לא היה ראוי לחרוב ב"ה כי לא נקרא אחוזה ואין מטמא בנגעים. והנה זה היה הוויכוח בין קין והבל כי קין היה סבר בתחומי דווקא ניבנה ב"ה כי היה סבר כמ"ד נתחלקה לשבטים ולא יהי' חלק להבל בו ובפרט מי שבא בסוד ה' בכתבי הקודש האר"י יודע שיהודה ובנימין הם שורשו של קין והבל היה סבור כמאן דאמר לא נתחלקה לשבטים ויד כל ישראל שוה ואמר בתחומי ר"ל גם כי כולם יהיו שוים ולא היה הכרעה ביניהם ויהי בהיותם בשדה זה בית המקדש ציון שדה תחרש ר"ל אבל אח"כ כאשר הגיעו לענין ב"ה שנקרא שדה שהוא על שם חורבנה קשה למה וראה שהטעם הוא משום שנטמאה בנגע ועי"ז ראה שאם איתא שהאמת הוא כדברי הבל שלא נתחלקה לשבטים ודאי לאו אחוזה היא ולמה יטמא בנגע אלא ודאי הוא כדברי שנתחלקה לשבטים ועל כן מתוך כך ויקם ויהרגהו כי ראה ע"י שם שדה שהדין עמו וזה היה טענת קין נגד הקב"ה שאמר הן גרשתי אותי היום והי' כל מוצאי יהרגני ואמרו רז"ל אמר קין אתמול גרשת את אבי ועכשיו למה אתה מגרשני וקשה מה ענין גירוש אביו לגירושו וכי רצה לפטור עצמו בגירוש אביו אלא הוא הדבר שדברנו כי ארז"ל ויגרש ה' את האדם חורבן ב"ה ראה שנאמר ויגרס בחצץ שני ולכך אמר קין אחרי שגרשת אבי והראית לו חורבן ב"ה מוכח הוא שהדין עמי שלשבטים נתחלקה ארץ ישראל והיה כל מוצאי יהרגני כי מי יוכיח להם שב"ה חרב בשביל שהכניסו נגע בב"ה ושמא יעלה על דעתו שב"ה חרוב מטעם אחר ולא יהי' לו הוכחה שהדין עמו ולפיכך וישם ה' לקין אות מצורע הזריח לו כדי שיראו הכל שחורבן ב"ה הי' על שהכניסו מצורע בב"ה וזה לו ראיה והוכחה לבלתי הכות אותו כל מוצאו והנה למ"ד ו' מסר לו יבואר אגב מדרש תנחומא פ' בראשית כשהלך קין נע ונד באו החיות להרגו התחיל לבכות ואמר אנא אלך וגו' אם אסק שמים שם אתה וקשה אחרי שהי' לו אות להגין עליו מה ראו החיות שבקשו להרגו ומה זה שאמר אם אסק משמע שהי' יכול לעלות לשמים אלא חשב ששם אתה ונתיירא מהקב"ה הלא הקב"ה נתן לו אות להציל אפילו מאחרים אבל דע משרז"ל בגמ' דמכות אב שהרג בן אחד בן השני נעשה גואל הדם להרוג את אביו ע"כ וכל שכן שאם אח אחד הרג את שני שהאב נעשה גואל הדם להרוג את בן השני וא"כ הי' אדם הראשון גואל הדם הבל להרוג את קין. ואיתא בזוהר חדש פ' בראשית ששבע ארצות הם אדמה ארץ וכו' ותחילת דירתו של אדם הראשון הי' בגן עדן וכאשר חטא השליכו הקב"ה לגבול הנקרא אדמה שנאמר וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבוד את האדמה ושם נולדו קין והבל וכשהרג קין את הבל השליכו הקב"ה מן גבול האדמה אל גבול אחר הנקרא ארץ וזהו סוד הכתוב גרשת אותי מעל פני האדמה והייתי נע ונד בארץ וא"כ לפ"ז לא הי' מורא על ראש קין מפני אביו גואל הדם שהרי הי' בגבול אחר מרחק גדול שלא קרב זל"ז למי שיודע השיעור שבין כל גבול וגבול הארצות ורז"ל פליגי בגמרא דמכות בדין הרוצח שאין גואל דם מה דינו וז"ל תנו רבנן ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו מאי טעמא דר' יוסי הגלילי מי כתיב אם רצח ור' עקיבא מי כתיב ירצח שם