עמודיה שבעה קו

התורה לסיני וא"כ הי' לך להסתכל בזה ולא לדבר דילטורא על בני כי קל וחומר הוא אצלך שאתה נהנה מהם תמיד כל ימי היותך על האדמה והנה בזה מדויק שאמר הכתוב וילך בכח האכילה ההיא והקשינו לעיל דמלת ההיא מורה שקאי על אכילת אליהו הנזכרת בראש סיפור הכתוב ואע"ג שתירצנו שקאי על אכילת מלאכים מ"מ הקושיא במקומה עומדת שהסיפור לשון הכתוב משמע שמדבר באכילת אליהו דווקא ועם כל מה שזכרנו יובן כי אחרי שאכילת מלאכים אצל אברהם הי' ממש דוגמת אכילת אליהו בארץ שגם אליהו הי' מלאך ולא הי' צריך לאכילה אלא שכל עניינם לא הי' אלא שיהנו מן התחתונים ולא יקטרגו עליהם עוד וז"ש וילך בכח האכילה ההיא מלת ההיא דייקא ר"ל מה שהלך משה בהר בכח האכילה לא היא בכח אכילתו שהרי נתמרקו ממעיו קודם העלי' בהר אלא שהי' בכח האכילה ההיא ר"ל בכח אכילת מלאכים אצל אברהם שהיא ממש דוגמת אכילה ההיא הנזכרת באליהו בתחילת סיפור הכתוב שכתוב ויאכל וישת שאותו האכילה לא הי' אלא להשקיט הקיטרוג של אליהו גם האכילה הזו של מלאכים הי' בשביל כך וכמו שהועילה למשה שלא יקטרגו בשביל זה כן הי' לך אליהו ראוי להסתכל בזה ולהשקיט הקיטרוג ולפיכך כאשר ראה אליהו דברים של טעם חשב כן ואולי יבא לטעות כמו בראשונה שהרי בשביל זה ירד למטה ואפ"ה קיטרג ויבא גם אחר זאת לקטרג ולכך קפץ ונשבע לקיים המצו' שלא יקטרג עוד על ישראל. והנה איתא בזוהר בראשית שכל המלאכים שלא הסכימו בבריאה הי' כוונתם למנוע האדם מן החטאים והעוונות כי ידעו שיחטא האדם אלא שהיו כמתנגדים נגד הבורא אחר שבא להתייעץ עמהם וליטול מהם רשות היה להם לידע שאם לפניו ית' הוא הגון מטעם הנזכר שם שהקדים תשובה לחוטאים וכ"ש שהי' מן הראוי שגם לפניהם יהי' הגון הדבר וארז"ל בגמ' ברכות מיכאל באחת גבריאל בשתים וכו' אליהו בארבע וכתב על זה בעל עשרה מאמרות במאמר חיקור הדין חלק א' פט"ו מיכאל באחת שהוא משרת לאות אחת שבשם שהיא אות חד שבשם הויה וגבריאל בשתים לי"ה שבשם הוי"ה ואליהו בד' שהוא משרת לכל השם שהם ד' אותיות הוי"ה ע"ש וא"כ אליהו המשרת לכל השם כאשר הקב"ה השליכו ארצה כדי שיחזור מקטרוגו ויודה לדברי הקב"ה אז ירד מלפני השם מלא ולכך כאשר העלו אח"כ הקב"ה לשמים הי' חי וקים לעד ולא שלט בו מלאך המות והכל מטעם זה לפי שהי' מלאך ואינו בכלל הבריות כמ"ש באריכות הוויכוח בין הקב"ה ומלאך המות בעליות אליהו בסערה השמים בזוהר רות ובפרדס עיין פלאי' מזה דף קפ"ב ע"ג ועם כל זה יובנו הפסוקים הנ"ל וה"ק בריתי היתה אתו החיים והשלום ר"ל נתתי לו ברית לאליהו החיים שיהא חי וקים לעולם ועשיתי עמו שלום היפך מה שעשה תחלה ועורר מדנים עמי ולפי שעורר מדנים נגדי קנסתי אותו ואתנם לו מורא וייראני ר"ל שנתתי לו מורא שייראני שלא לעשות כמעשיו הראשונים ומה היא המורא שנתתיו שייראני ואומר הכתוב ומפני שמי נחת הוא שמי נחת הוא דייקא ר"ל שהיה תחילה במרום והיה משרת לשמי הגדול שם הוי"ה בד' אותיותי' ועתה עשיתי לו מורא שנח"ת הוא שהוצרך לירד למטה בין התחתונים וכל כך למה ואומר הכתוב תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו אמת דייקא ר"ל לפי שהיה אצלו תורה ולימוד של הכת של אמת שאמר אל יברא כי היה למד שנוח לאדם שלא יברא לפי שיחטא וגם הוא היה בפיו אותו דילטור' ונשתתף גם הוא לומר כן ולכך נתתי לו מורא שיראני ונחת למטה מפני שמי שלא לשרת משך זמן לשמי הגדול ועל ידי כך ועולה לא נמצא בשפתיו כי בהמשך הזמן הזה שהיה בין תחתונים וקבל מהם הנאה הוכרח לחזור מדברים הראשונים מלדבר עולה בפיו נגדי ונשבע הוא שלא לקטרג לעולם עוד על הבריות ולא שתאמר שהוא חס ושלום כוונתו לעורר נגדי להכעסני אלא בשלום ובמישור הלך אתי בשלום דייקא ר"ל שהלך ג"כ בדרכו של שלום שגם שלום אמר אל יברא והיה כוונתו במישור שכוונתו היה לטובה ומה היה כוונתו ואומר ורבים השיב מעון ר"ל ע"י שאמר אל יברא עי"ז היה משיב רבים מעון כי אם לא