עמוד העבודה צא

אלא מציאות רוחני שכליי נמצא מאין יפול עליה בחי' המספר שהרי אור אחד ובחי' אחדות יש להם אם לא מצד שינוי מדרגותן שכתר מדרגה שלו הוא רם ונשגב ומעולה מן החכמה וכן החכמה מן הבינה וכן כולם נמצא אנו מונים המדרגות לומר שיש להם עשרה מדרגות וכ"כ הרמב"ם במורה נבוכים ח"ב פרק השכליי' הרוחניים לא יושכל בהם ענין אם לא בהיותם עלות ועלולי' ובעבור זה כתב בעל עסיס רמונ' שהוא קיצור הפרדס למהרמ"ק ז"ל שלא יצדק לאומר לומר הי' לו לא"ס להאציל שני מיני ספירות דהיינו ב' כתרי' וב' חכמות וב' בינות וכן כל הי"ס להיותם שנים שנים זוגות זוגות שזהו שטות גמור דמידי הוא טעמא שנופל המספר בספירות אינו אלא מצד היותן עלות ועלולי' נמצא לפי שכל אחד מהם משונה ממדרגת חבירו ולפיכך שייך בהם המספר אבל איך אפשר להיות שני כתרים או שני חכמות שוים ממש א"כ היאך יפול בהם מספר שנים כי במה יבדלו זה מזה להיותם שנים הלא לא שייך ביניהם הפסק מקו' ואויר

ודע עוד הקדמה אחת שכמו שא"ס האציל את א"ק שהוא הנאצל הראשון בתכלית השלימות שהי' יכול א"ק לסבול כמו כן כשהאציל הכתר את החכמה האציל אותה ג"כ בתכלית השלימות שהיה יכול החכמה לסבול ודאי שתהי' החכמה בכל כך שלימות כמו הכתר זהו דבר נמנע וא"א להיות מאחר שהכתר עילה והחכמה עלול א"א שתהיה העלול דומה לעילתו אלא שהחכמה תרד משלימות הכתר כפי ההבדל שבין עילה לעלול אבל כ"כ שלימות שהי' החכמה יכולה לסבול ודאי קיבלה מן הכתר כ"כ שלימות וכן כל ספירה קיבלה מספירה שלמעלה ממנה כל מה שיכולה לסבול נמצא לפ"ז א"א להמציא בין הכתר והחכמה מדרגה ממוצעת שתהי' נמוכה מן הכתר וגבוה מן החכמה דאם הי' איזה בחי' נמצאת שתהי' גבוה מן החכמה הי' ראוי שתהי' החכמה נאצלת בכל כך שלימות כמו אותה מדרגה הממוצעת כי אין שם כילות וצרות עין. ועתה תבין מ"ש לעיל בשם מבוא פתחי' מה שמביא בשם האריז"ל כאשר תעלה המדרגה תחתונה למקו' העליונה נגדלת כמוה ממש והכי פירושו שהרי ודאי עלי' שעולה הספירה התחתונה למקו' העליונה אינה עלי' מקומיית ח"ו ר"ל ממקום נבוך למקום גבוה כי הספירות רוחניים ושכליים הם ואינם תופסים מקים אלא ודאי פירוש העלי' עליית המדרגה וההשגה וזו לא הוה איצטריך האריז"ל אשמועינן אלא האריז"ל משמיענו בזה דין חד שלא תימא שהעלי' היא בהדרגה מעט מעט עד שתעלה למדרגת ספירה שלמעלה ממנה ר"ל שלא תחשוב שאפשר להמצ' מדרגה ממוצעת בין כתר לחכמה שתהי' נמוכה מן הכתר וגבוה מן החכמה ולפ"ז הי' יכול להמצא עליית החכמה בהדרגה מעט מעט דהיינו בתחלה תעלה החכמה למדרגה המוצעת שבינה לכתר ואח"כ תעלה למדרגת הכתר וא"כ יכול להמצא שני עליות לחכמה ובאמת לא כן הוא כי באמת לא יש מדרגה ממוצעת בין שום ספירה לחברתה לזה אמר כאשר תעלה וכו' כלומר כאשר נאמר לשון עלי' בחכמה ודאי בהכרח היא שהעליי' היא עלי' פתאומית ותכופה בב"א כי ודאי נגדלת כמו הכתר ממש כי כל זמן שלא תעלה למדרגת ושלימות הכתר לא יצדק בחכמה ענין תואר עלי' ולא ימנע מהחלוקה או שלא עלתה החכמה כלל או כשעלתה עלתה ודאי לשלימות הכתר כי ודאי אין לומר שעלתה למדרגה ממוצעת כי אין שם מדרגה ממוצעת

ומעתה תבין בעזה"י מ"ש האריז"ל א"א לתחתון לעלות למעלה ממדרגתו אם לא שתחלה יעלה העליון למדרגה שעליו כי אין שם ריקות עכ"ל והכוונה היא שא"א למלכות לעלות למדרגת שלימות היסוד אם לא שתחלה יעלה היסוד למדרגת ושלימות ההוד שאם לא יעלה היסוד למדרגת ושלימות ההוד א"כ אין זה מיקרי עליי' למלכות אלא ביטול מציאת בחי' המלכות שהרי עכשיו יסוד ומלכות אינם במספר שנים כיון שהמלכות עלתה לשלימות היסוד ממש א"כ במה יבדלו יסוד ומלכות זה מזה להיותם שנים ומ"ש האריז"ל הטעם ע"ז כי אין שם ריקות בא לתרץ שלכאורה קשה הלא אף אם היסוד לא ועלה למקום ההוד יכול להצטייר עלי' למלכות דהיינו שהמלכות תעלה למדרגה ממוצעת שבינה ליסוד ועדיין תהיה נמוכה משלימות היסוד ויותר גבוה מבחינתה הראשונה כשלא עלתה עדיין ע"ז מתרץ האריז"ל כי אין שם ריקות ומקום פנוי בין ספירה לחברתה לשיוכל להמצא מקום פנוי למדרגה הממוצעת זה אינו כמ"ש לעיל ואפשר לתקוע שני הקדמות הללו בדברי בעל ספר יצירה שאמר ע"ס בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה והכוונה היא עשר ולא תשע כלומר לעולם הם עשר ולא תשע שלא תחשוב כשתעלה המלכות לשלימות היסוד לא תחשוב שמציאות המלכות נתבטל כי מאחר שלאחר עליית המלכות הוא שוה ממש ליסוד וא"כ יסוד ומלכות אינם במספר שנים אלא אחד ממש הם כי במה יבדלו יסוד ומלכות זה מזה להיות' במספר שנים וא"כ מאחר שנתבטל מציאות המלכות מבחי' שלמותה המועט שהי' נה קידם שעלתה לשלימות היסוד א"כ אז הרי הם תשע ולא עשר לא תחשוב כן כי כשעלה המלכות לשלימות היסוד הרי אז היסוד עלה לשלימות ההוד וההוד לשלימות הנצח וכן כל המדרגות מתעלים ממדרגה למדרגה עד א"ס ונמצא לעולם הם במספר עשר ולא במספר תשע. ומ"ש עשר ולא אחת עשרה כלומר לא תחשוב אע"פ שהם עשר בפועל ממש מ"מ בכח הם יותר מעשר כי כשנאמר בין כל ספירה וספירה שתחתי' יש מדרגה ממוצעת הנמוכה מספי' שלמעלה ממנה וגבוה מן הספי' שלמטה ממנה וא"כ יהיו הספירות בכח תשע עשרה מדרגות דהיינו עשרה מדרגות בפועל ממש ותשע מדרגות בכח ממוצעות דהיינו